כ

רבי כלפון משה הכהן - כמ"ה

מוהרמ"ך

אחרונים

נולדיב בשבט ה'תרל"ד, 30/01/1874 למניינם·ג'רבה

נפטריח בטבת ה'תש"י, 07/01/1950 למניינם·ג'רבה

נטמןהר המנוחות, ירושלים· מיקום הקבר במפה

רבה הראשי ואב"ד ג'רבה, מגדולי פוסקי תוניסיה, מחבר שו"ת שואל ונשאל וספר ברית כהונה.

קשרים

אביו
רבי שלום הכהן
אמו
תראכי

מקומות בהם פעל

  • ג'רבהדיין ואב"ד ג'רבה (1917–1950)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תרל"ד (1874) בג'רבה (תוניסיה) לאביו רבי שלום הכהן. למד תורה אצל אביו ואצל רבי יוסף ברבי, ובגיל 17 למד שחיטה אצל רבי בנימין חדאד ושימש שוחט ובודק. במשך שנים סירב לקבל משרה רבנית, ובשנת ה'תרע"ז (1917) התמנה לחבר בית הדין בג'רבה. לימים עמד בראש בית הדין והיה לרבה הראשי של הקהילה עד פטירתו. חיבר יותר מחמישים חיבורים, ובהם שו"ת "שואל ונשאל" בתשעה כרכים, "ברית כהונה" על מנהגי ג'רבה, "מטה משה", "תורה וחיים" ו"גאולת משה" על יישוב ארץ ישראל. תמך בציונות והיה ממייסדי האגודה "עטרת ציון" בג'רבה. נפטר בג'רבה בשנת ה'תש"י (1950). בשנת ה'תשס"ו (2005) הועלו עצמותיו לירושלים ונקברו בהר המנוחות.

תולדות חייו

נולד בי"ב בשבט ה'תרל"ד (1874) בג'רבה שבדרום תוניסיה, לאביו רבי שלום הכהן ולאמו תראכי, ממשפחת הכהנים "כהן אבריש". את הכינוי "כלפון" נתנה לו אמו כשם חיבה, והוא הקפיד להקדים אותו לשמו משה. בילדותו הייתה משפחתו מבוססת ונודעה בגמילות חסדים, אך בבחרותו הידרדר מצבה הכלכלי, והוא עסק בהגהה ובהעתקת ספרים כדי לפרנס את בני הבית. למד תורה אצל אביו ואצל רבי יוסף ברבי. בגיל 17 למד שחיטה אצל רבי בנימין חדאד ושימש שוחט ובודק. העבודה בחום הקיץ פגעה בבריאותו: הוא חלה בקדחת וראייתו נפגעה, ולאחר הפצרות חזר לתלמודו. בגיל 25 סירב להצעה להתמנות לבית הדין. בשנת ה'תרע"ז (1917) נעתר והתמנה לחבר בית הדין בג'רבה, לצד רבי ציון כהן יהונתן ורבי מרדכי אמייס הכהן. בתחילה סירב לעמוד בראשו והסכים לכהן כדיין שלישי, אך בפועל נשא בעול רב. לימים עמד בראש בית הדין והיה לרבה הראשי של ג'רבה עד פטירתו. תיקן תקנות והקפיד על שמירת הדת באי. חיבר יותר מחמישים חיבורים בהלכה, במוסר ובדרוש. מקצתם נדפסו בחייו, מקצתם אחרי פטירתו, ומקצתם נשארו בכתב יד. העיקרי שבהם הוא שו"ת "שואל ונשאל" בתשעה כרכים, ובו יותר משלושת אלפים תשובות, שהיה לספר יסוד בפסיקה של יהודי תוניסיה. בספר "ברית כהונה" העלה את מנהגי ג'רבה. עוד חיבר את "מטה משה", "תורה וחיים", "דרש משה", "באר משה" ו"זבחי כהונה", ואת זיכרונותיו העלה בספר "סתרי משה". תמך בציונות בהתלהבות. בשנת ה'תרע"ט (1919) היה ממייסדי האגודה "עטרת ציון" בג'רבה, שפעלה לחיזוק הלשון העברית ולתמיכה ביישוב. את החלטות ועידת סן רמו ואת הצהרת בלפור ראה כ"אתחלתא דגאולה". עודד עלייה לארץ ישראל וקרא לרכוש בה קרקעות. בחיבורו "גאולת משה" הציע תוכניות מפורטות לתקנת יישוב הארץ. הוא עצמו ביקש לעלות בשנת ה'תרנ"ח (1898), אך נמנע מכך מפני רצון אביו. לימים רכש חלקת אדמה בשכונת בית הכרם בירושלים, ובשנת ה'תש"ט (1949) השיג רישיון עלייה, אך מחלתו מנעה ממנו לעלות. נודע גם בענוותנותו ובדאגתו לעניי הקהילה, ועסק ברעיונות לשלום בין העמים, ובהם בית דין בין-לאומי שמושבו בירושלים. בנו רבי אברהם מגוץ הכהן, מחבר "ברכת אברהם", נפטר בחייו בגיל 33. בנו רבי שושן הכהן מילא את מקומו כרבה של ג'רבה, ובשבתו בארץ היה לרבו של מושב איתן. מתלמידיו: רבי רחמים חי חויתה הכהן. נפטר בג'רבה בי"ח בטבת ה'תש"י (1950), ורבבות השתתפו בהלווייתו. בשנת ה'תשס"ו (2005) הועלו עצמותיו לירושלים ונקברו בהר המנוחות, ליד רבי שלום משאש. על שמו נקראו בתי כנסת, מוסדות תורה ורחובות.

ספריו9

  • באר משה
  • ברית כהונה
  • גאולת משה
  • דרש משה
  • זבחי כהונה
  • מטה משה
  • סתרי משה
  • שו"ת שואל ונשאל
  • תורה וחיים

קישורים חיצוניים