
קשרים
- אביו
- רבי משה עידאן
- ילדיו
- רבי שמואל עידאןחיים עידאן
- רבותיו
- רבי יוסף ברבי
- תלמידיו
- רבי מכלוף עידאן זי"ע
- חברותות
- רבי משה כלפון הכהן
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בג'רבה (תוניסיה) בשנת ה'תרל"ג (1873) לערך, לאביו המקובל רבי משה עידאן. למד אצל רבי יוסף ברבי, ובגיל 17 כבר שימש כעוזרו. לימים היה מראשי קהילת ג'רבה, ובמשך כחמש עשרה שנה כיהן כנשיאה. הוא היה דרשן מבוקש, מוהל מומחה, ובמשך עשרות שנים שימש בעל תוקע וחזן בבית הכנסת המרכזי בימים הנוראים. בשנת ה'תרע"ב (1912) ייסד את בית הדפוס העברי הראשון בג'רבה, ובו נדפסו מאות ספרי קודש. חיבר את 'משכיל לדוד', שני כרכים של דרשות, חידושים ומוסר, ואת 'שבחי צדיקים', סיפורים בערבית על חכמי ג'רבה ותוניס. בשנותיו האחרונות גר בתוניס, ושם נפטר בא' בכסליו ה'תשט"ו. בשנת ה'תשע"ח הועלו עצמותיו לקבורה בטבריה.
תולדות חייו
נולד בג'רבה שבתוניסיה בשנת ה'תרל"ג (1873) לערך (במכלול: ה'תרל"ו בערך). אביו היה המקובל רבי משה עידאן, בעל 'תורת משה' ו'תפארת משה'. לאחר פטירת אביו פרנס את המשפחה, והאריך ימים יותר מכל אחיו. בנעוריו למד אצל רבי יוסף ברבי, ובגיל 17 כבר שימש כעוזרו. למד גם עם רבי כלפון משה הכהן, חבר נעוריו, שלימים היה אב בית הדין של ג'רבה. השניים נשארו קשורים בקשר קרוב כל ימיהם. היה מראשי קהילת ג'רבה, ובמשך כחמש עשרה שנה כיהן כנשיאה ושימש כמקשר בינה לבין השלטונות. בזמנו עמד בראש המתנגדים להקמת בית ספר של רשת אליאנס באי. בשנת ה'תרע"ט (1919) היה בין מייסדי האגודה הציונית 'עטרת ציון' בג'רבה, יחד עם כמה מחכמי האי. היה דרשן מבוקש, ודרשותיו משכו קהל רב. היה גם מוהל מומחה, ובמשך עשרות שנים שימש בעל תוקע וחזן בבית הכנסת המרכזי בראש השנה וביום הכיפורים. בשנת ה'תרע"ב (1912) ייסד את בית הדפוס העברי הראשון בג'רבה, ולאחר מכן הקים בתי דפוס נוספים. בבתי הדפוס שלו נדפסו כשמונה מאות ספרי קודש, רובם של חכמי ג'רבה, אך גם של רבנים מערים וארצות אחרות. בין השאר הוציא לאור את ספרי אביו, ובהם 'תורת משה'. חיבורו העיקרי הוא 'משכיל לדוד', שני כרכים של עיונים בהלכה, חידושים, דרשות ודברי מוסר. חלק מהדרשות שבכרך הראשון כתובות בערבית. חיבר גם את 'שבחי צדיקים', אוסף סיפורים בערבית על חכמי ג'רבה ותוניס. אחרי פטירתו הוציאו בניו לאור ספר זיכרון בשם 'מזכרת נצח'. על שמו נקרא אגף 'משכיל לדוד' בישיבת כסא רחמים, שבו שמור אוסף גדול של ספרי חכמי תוניסיה וג'רבה. בשנותיו האחרונות גר בתוניס, ושם נפטר בא' בכסליו ה'תשט"ו. רעייתו, מזל טוב, נפטרה ימים ספורים אחריו. בכסליו ה'תשע"ח הועלו עצמותיהם לקבורה בטבריה. מסע הלוויה עבר דרך ישיבת כסא רחמים, ושם הספיד אותו רבי מאיר מאזוז. בין בניו היה רבי שמואל עידאן.
ספריו2
- משכיל לדוד
- שבחי הצדיקים