
קשרים
- אביו
- רבי שושן כהן יהונתן
- ילדיו
- רבי דוד הכהן יהונתןרבי יוסף הכהן יהונתן
- רבותיו
- רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתןרבי יוסף ברבירבי בנימין חדאד
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרל"ב (1872) בג'רבה (תוניסיה). אביו, רבי שושן כהן יהונתן, היה מעשירי האי ופרנס אותו כדי שיוכל להתמסר לתורה. למד אצל דודו רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן, ראב"ד החארה הכבירה, ואצל רבי יוסף ברבי, ואת מלאכת השחיטה למד אצל רבי בנימין חדאד. בשנת ה'תרנ"ז (1897), בגיל 25, מינה אותו דודו לדיין בג'רבה. בשנת ה'תרע"ב (1912) מונה לראב"ד החארה הכבירה, ובתפקיד זה כיהן עד פטירתו. מסר שיעורים רבים בהלכה ובגמרא בביתו ובישיבת דודו. חיבוריו נדפסו רק אחרי מותו: "ציון במשפט תפדה" על פרשת השבוע ועל פרקי אבות, "שערי ציון" על הש"ס ושו"ת "שיבת ציון". נפטר בכ"ו באב ה'תרצ"א (1931) ונקבר בג'רבה. בשנת ה'תש"ע (2010) הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונקברו במושב ברכיה.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תרל"ב (1872) בג'רבה שבתוניסיה, למשפחת הכהנים יהונתן. אביו, רבי שושן כהן יהונתן, היה מעשירי ג'רבה. הוא פרנס את בנו כדי שיוכל להקדיש את כל זמנו ללימוד התורה. דודו, אחי אביו, היה רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן, ראב"ד החארה הכבירה, הרובע היהודי הגדול שבאי. למד תורה אצל דודו רבי סאסי מעתוק ואצל רבי יוסף ברבי. את מלאכת השחיטה למד אצל רבי בנימין חדאד, השוחט של החארה הכבירה. בשנת ה'תרנ"ז (1897), כשהיה בן 25, מינה אותו דודו לדיין בג'רבה. בשנת ה'תרע"ב (1912) מונה לראב"ד החארה הכבירה. בתחילה כיהן בהנהגתו של רבי משה זקן מאזוז, ואחרי פטירתו של רבי משה בשנת ה'תרע"ה (1915) כיהן לצד רבי מרדכי אמייס הכהן. הוא היה הזקן שבבית הדין וישב בראשו, אבל עסק פחות בענייני הציבור. במשך כמה שנים שימש שליח ציבור ביום הכיפורים בבית הכנסת "צלאת רבי אברהם חדאד". נודע כתלמיד חכם בעל שיקול דעת, חריפות וענווה. מסר שיעורים רבים בהלכה ובגמרא בעיון בביתו ובישיבת דודו. חיבוריו נדפסו רק אחרי פטירתו: "ציון במשפט תפדה", חידושים על פרשת השבוע ועל פרקי אבות בשלושה חלקים; "שערי ציון", חידושים על הש"ס; ושו"ת "שיבת ציון", תשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך. היו לו שבעה בנים ושתי בנות, וכל בניו היו תלמידי חכמים. בנו הבכור, רבי דוד הכהן יהונתן, כיהן כרבה של זרזיס. בנו הצעיר, רבי יוסף הכהן יהונתן, ייסד בג'רבה את חברת "עטרת ציון". נפטר ממחלה בכ"ו באב ה'תרצ"א (1931), כשהיה כבן 59, ונקבר בג'רבה. בשנת ה'תש"ע (2010) העלו צאצאיו את עצמותיו לארץ ישראל, והוא נקבר מחדש במושב ברכיה.
ספריו3
- ציון במשפט תפדה
- שו"ת שיבת ציון
- שערי ציון