
רבי משה הכהן זי"ע
נולדיב בשבט ה'תרל"ד, 30/01/1874 למניינם·ג'רבה
נפטריח בטבת ה'תש"י, 07/01/1950 למניינם·ג'רבה
נטמןהר המנוחות, ירושלים· מיקום הקבר במפה
ראב"ד ג'רבה ומגדולי רבני תוניסיה, מחבר שו"ת שואל ונשאל וספר ברית כהונה.
קשרים
- אביו
- רבי שלום הכהן
- ילדיו
- רבי שושן הכהןרבי אברהם מגוז הכהן
- רבותיו
- רבי שלום הכהןרבי יוסף ברבי
- תלמידיו
- רבי רחמים חי חויתה הכהן
מקומות בהם פעל
- ג'רבהדיין ולאחר מכן ראב"ד ג'רבה (1917–1950)
תמצית ביוגרפית
נולד בי"ב בשבט ה'תרל"ד (1874) בג'רבה (תוניסיה) לאביו רבי שלום הכהן, אב"ד זרזיס. למד אצל אביו ואצל רבו המובהק רבי יוסף ברבי, ובצעירותו עסק בשחיטה ובבדיקה. בשנת ה'תרע"ז (1917) הצטרף לבית הדין של ג'רבה. בשנת ה'תרצ"ד (1934), כשפרש הראב"ד רבי מרדכי אמייס הכהן, התמנה תחתיו לראב"ד ושימש בתפקיד עד פטירתו. היה מראשי אגודת "עטרת ציון" ופעל לעלייה לארץ ישראל. חיבר עשרות ספרים, ובהם שו"ת שואל ונשאל, ספר ברית כהונה על מנהגי ג'רבה, דרש משה וגאולת משה. נפטר בשבת, י"ח בטבת ה'תש"י (1950), ונקבר בג'רבה. בשנת ה'תשס"ו (2005) הועלו עצמותיו לירושלים, ונקבר בהר המנוחות.
תולדות חייו
רבי כלפון משה הכהן נולד בי"ב בשבט ה'תרל"ד (1874) בחארה כבירה, הרובע הגדול של ג'רבה. אביו, רבי שלום הכהן, חיבר כמה ספרים ושימש אב"ד זרזיס, ושם אמו היה טרכי. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו, רבי משה הכהן בעל "פני משה". אמו כינתה אותו בחיבה "כלפון", ובהמשך הוא צירף כינוי זה לפני שמו. משפחתו נמנתה עם משפחות הכהנים הוותיקות של האי. בשנת ה'תרנ"ה (1895) נשא לאשה את בת דודתו, בתו של רבי אברהם כהן. למד תורה אצל אביו ואצל רבו המובהק רבי יוסף ברבי, שהיה לימים ראב"ד ג'רבה. בגיל שבע עשרה למד שחיטה אצל רבי בנימין חדאד. כמה שנים פרנס את עצמו מעבודתו כשוחט ובודק, ובעקבות מחלה שחלה בזמן עבודה זו נפגעה ראייתו. במשך שנים סירב לקבל עליו תפקיד בבית הדין. בשנת ה'תרע"ז (1917) הצטרף לבית הדין של ג'רבה כדיין זוטר, אך בפועל נשא בחלק גדול מעבודתו. בשנת ה'תרצ"ד (1934), כשפרש הראב"ד רבי מרדכי אמייס הכהן, התמנה תחתיו לראב"ד, ובמשך שנים רבות נחשב לסמכות ההלכתית העליונה של יהדות ג'רבה. בשנת ה'תש"ג (1943), כשהגיעו הגרמנים לג'רבה, נלקח כבן ערובה, והם דרשו מהקהילה כופר זהב. חיבר יותר מחמישים ספרים בכל מקצועות התורה. החשוב שבהם הוא שו"ת שואל ונשאל, בתשעה כרכים. בספרו ברית כהונה כינס את מנהגי ג'רבה ותקנותיה, ובזכותו נעשה לפוסק המרכזי של מנהגי האי. עוד חיבר את דרש משה (דרושים), יד משה (על התורה), מטה משה ותורה וחיים. בספרו גאולת משה עסק ביישוב ארץ ישראל, והציע הצעות מפורטות לסדרי מדינה יהודית שתקום. היה תומך נלהב בשיבת ציון. בשנת ה'תרע"ט (1919) היה ממייסדי אגודת "עטרת ציון" בג'רבה, ופעל להפצת השפה העברית ולעידוד העלייה לארץ ישראל. מנגד, עמד בתוקף נגד פתיחת בתי הספר של חברת כל ישראל חברים באי, ושמר על מסגרות החינוך המסורתיות. מתלמידיו היה רבי רחמים חי חויתה הכהן, שמילא את מקומו כראב"ד אחרי פטירתו. בנו רבי שושן הכהן כיהן גם הוא כרבה של ג'רבה, ולאחר מכן כרבו של מושב איתן בארץ ישראל. בנו רבי אברהם מגוז הכהן חיבר את הספר ברכת אברהם, ונפטר בצעירותו. נפטר בשבת, י"ח בטבת ה'תש"י (1950), ונקבר בג'רבה. בז' בחשון ה'תשס"ו (2005) הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
ספריו7
- ברית כהונה
- גאולת משה
- דרש משה
- יד משה
- מטה משה
- שו"ת שואל ונשאל
- תורה וחיים