רבי משה קורדובירו זי"ע - הרמ"ק
נולדה'רפ"ב, 1522 למניינם
נפטרכג בתמוז ה'ש"ל, 27/06/1570 למניינם·צפת
נטמןבית העלמין העתיק, צפת· מיקום הקבר במפה
מגדולי מקובלי צפת, ראש ישיבה ודיין בה, מחבר פרדס רמונים ואור יקר; רבו של האר"י.
קשרים
- אביו
- רבי יעקב
- ילדיו
- רבי גדליה קורדובירו
מקומות בהם פעל
- צפתראש ישיבה, דיין ומקובל (עד 1570)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'רפ"ב (1522) לאביו רבי יעקב. שם משפחתו מעיד שמשפחתו באה מקורדובה שבספרד, והוא גדל בצפת. למד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו בעל "בית יוסף", ורבי יעקב בירב הסמיך אותו לדיין. בגיל עשרים החל ללמוד קבלה אצל גיסו רבי שלמה אלקבץ. כיהן כראש ישיבה בצפת והיה מגדולי מקוביליה. בין תלמידיו היו רבי חיים ויטאל, רבי אליהו די וידאש בעל "ראשית חכמה" ורבי אברהם גלאנטי, וגם האר"י למד אצלו בזמן קצר שקדם לפטירתו. חיבורו המרכזי "פרדס רמונים" מסדר את תורת הקבלה בשיטה כוללת. חיבר גם את "אור יקר" על הזוהר, "אילימה רבתי", ספר המוסר "תומר דבורה", "אור נערב", "ספר גירושין" והסידור "תפילה למשה". נפטר בכ"ג בתמוז ה'ש"ל (1570) בגיל 48 בערך, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת, סמוך לקבר האר"י.
תולדות חייו
רבי משה ברבי יעקב קורדובירו, המכונה הרמ"ק, נולד בשנת ה'רפ"ב (1522). מקום לידתו אינו ידוע. שם משפחתו מעיד שמשפחתו באה מקורדובה שבספרד, ולאחר גירוש ספרד הגיעה לארץ ישראל. הוא גדל בצפת, שהייתה באותם ימים מרכז של תורה וקבלה, ושם פעל כל ימיו. בנעוריו למד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו בעל "בית יוסף" ו"שולחן ערוך". רבי יעקב בירב, שחידש את הסמיכה בצפת, הסמיך אותו לדיין. בגיל עשרים בערך החל ללמוד קבלה אצל גיסו רבי שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט "לכה דודי". בתוך זמן קצר נעשה הוא עצמו לאחד מגדולי המקובלים בדורו. לאחר כמה שנים עמד בראש ישיבה בצפת ולימד בה תורה וקבלה. רבים מגדולי צפת היו תלמידיו, ובהם רבי חיים ויטאל, רבי אליהו די וידאש בעל "ראשית חכמה", רבי אברהם גלאנטי, רבי מרדכי דאטו ורבי יששכר בער כ"ץ. גם בנו, רבי גדליה קורדובירו, למד אצלו. האר"י הגיע לצפת זמן קצר לפני פטירת הרמ"ק ולמד אצלו עד פטירתו. בדורות שאחריו הלכו בדרכו הרמ"ע מפאנו ומקובלים נוספים. חיבורו המרכזי הוא "פרדס רמונים", ובו סידר את תורת הקבלה שקדמה לו - בעיקר תורת הספירות ותורת האלוקות - בשיטה מקיפה ומסודרת. חיבורו הגדול "אור יקר" הוא פירוש מקיף על ספר הזוהר. ב"אילימה רבתי" הציג פעם נוספת את עיקרי שיטתו. ספרו הקטן "תומר דבורה" מבאר את מידות הקב"ה ואת החובה להידמות להן, והפך לאחד מספרי המוסר הנפוצים. עוד חיבר את "אור נערב" על חשיבות לימוד הקבלה ודרכיו, את "ספר גירושין" על הגירושין שערכו הוא ורבי שלמה אלקבץ בסביבות צפת, את "שיעור קומה", את הסידור "תפילה למשה" ופירוש לספר יצירה. נפטר בצפת בכ"ג בתמוז ה'ש"ל (1570) בגיל 48 בערך. נקבר בבית העלמין העתיק בצפת, סמוך למקום שבו נקבר האר"י כעבור שנתיים.