
רבי דוד בן שמעון זי"ע - הרדב"ש
צוף דב"ש
נולדה'תקפ"ו, 1826 למניינם·רבאט
נפטריח בכסליו ה'תר"ם, 03/12/1879 למניינם·ירושלים
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
מייסד ועד העדה המערבית בירושלים ואב"ד העדה, מיוזמי שכונת מחנה ישראל, מחבר שער החצר.
קשרים
- אביו
- רבי משה בן שמעון
- אמו
- דילסייא
- בני/בנות זוג
- רחל בת רבי מסעוד אצבח
- ילדיו
- רבי רפאל אהרון בן שמעון זי"ערבי מסעוד חי בן שמעוןרבי יקותיאל חיים בן שמעוןרבקהדליסיהרבי רפאל (אהרן)
- רבותיו
- רבי סעדיה מאראג'י
- חברותות
- רבי אלעזר הלוי בן טובו זי"ע
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקפ"ו (1826) ברבאט (מרוקו) לאביו רבי משה, סוחר אמיד. למד אצל חכמי עירו, ובעיקר אצל רבי סעדיה מאראג'י, ועוד בצעירותו הדריך תלמידים רבים. בשנת ה'תרי"ד (1854) עלה לארץ ישראל בהשפעת רבי יהודה ביבאס והתיישב בירושלים. שם ייסד את ועד העדה המערבית, שנפרד מוועד העדה הספרדית, עמד בראשו וכיהן כראש בית דין. היה מיוזמי שכונת מחנה ישראל שמחוץ לחומות העיר העתיקה, ונודע בכינוי "אבי היתומים ודיין האלמנות". חיבר את "שערי צדק" בשבחי ארץ ישראל, שבחייו נדפס ממנו רק "שער החצר" (ה'תרכ"ב), ואת שו"ת "מצור דבש". על ספריו חתם "מעט דב"ש". נפטר בי"ח בכסלו ה'תר"ם (1879) ונקבר בהר הזיתים.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תקפ"ו (1826) בעיר רבאט שבמרוקו לאביו רבי משה, סוחר אמיד, ולאמו דילסייא. למד אצל חכמי רבאט, ובעיקר אצל רבי סעדיה מאראג'י. כבר בצעירותו היה מורה ומדריך, ותלמידים רבים למדו לפניו. נשא לאישה את רחל, בתו של רבי מסעוד אצבח. בשנת ה'תרי"ד (1854), כשהיה כבן עשרים ושמונה, עלה לארץ ישראל עם משפחתו בהשפעת רבי יהודה ביבאס. תחילה התכוון להתיישב ביפו, אך עבר במהרה לירושלים, וכמה מתלמידיו ברבאט באו אחריו לארץ. בירושלים מצא את בני העדה המערבית, יוצאי צפון אפריקה, במצוקה כלכלית ובלי מוסדות משלהם. לכן ייסד את ועד העדה המערבית, שנפרד מוועד העדה הספרדית, ועמד בראשו. בשנת ה'תרכ"ו (1866) מינה ועד של שבעה מטובי העדה שסייעו לו בהנהגתה. כמו כן עמד בראש בית דין. בשנת ה'תר"כ (1860) רכש קרקע מחוץ לחומות העיר העתיקה, ועליה הוקמה שכונת מחנה ישראל, מהשכונות הראשונות שבנו תושבי ירושלים מחוץ לחומות. הוא סייע גם ליישב משפחות מעולי מרוקו בהתיישבות החקלאית במוצא ובסביבות יפו. פתח אטליז שמכר בשר בזול לעניים, אירח נזקקים בביתו, ונודע בכינוי "אבי היתומים ודיין האלמנות". יחד עם רבי יהודה אלקלעי ייסד את חברת "כל ישראל חברים", והתכתב עם משה מונטיפיורי, שסייע לעדה לבקשתו. בביתו הכשיר תלמידים להיות דיינים, מוהלים, שוחטים, סופרי סת"ם ושלוחי ציבור. חיבורו העיקרי הוא "שערי צדק", שתוכנן בארבעה חלקים: "שער החצר", "שער המטרה", "שער הקדים" ו"שער המפקד". "שער החצר" מלקט את מאמרי חז"ל בשבח ארץ ישראל ומצוותיה עם ביאורו, והוא החיבור היחיד שנדפס בחייו (ה'תרכ"ב, 1862). לאחר פטירתו ערך בנו רבי רפאל אהרן את שאר כתביו והוציא אותם לאור, ובהם ספר השאלות והתשובות "מצור דבש", שבו נכללו גם תשובות של אביו, וספר השירים "שירי תהילה". על ספריו חתם בראשי התיבות "מעט דב"ש", ועל שמם נקרא "צוף דב"ש". נפטר לאחר מחלה קשה בי"ח בכסלו ה'תר"ם (1879) בירושלים, כבן חמישים ושלוש, ונקבר בהר הזיתים. אחריו עמד בראש העדה המערבית רבי רפאל אלעזר בן טובו. בניו היו רבי רפאל אהרן בן שמעון, רבי מסעוד חי בן שמעון ורבי יקותיאל חיים בן שמעון. בנותיו היו רבקה, אשת רבי מסעוד אשר די-אבילה, ודליסיה.
ספריו7
- צוף דב"ש
- שו"ת מצור דבש
- שירי תהילה
- שער החצר
- שער המטרה
- שער המפקד
- שער הקדים