ר

רבי רפאל (אהרן)

אחרונים

נולדג בתמוז ה'תר"ח, 04/07/1848 למניינם·רבאט

נפטרי בחשון ה'תרפ"ט, 24/10/1928 למניינם·תל אביב

נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה

רבה הראשי של קהיר ואב"ד בה, מחבר "נהר מצרים" על מנהגי מצרים ושו"ת "ומצור דבש".

קשרים

בני/בנות זוג
אסתר

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תר"ח (1848) ברבאט (מרוקו), לאביו רבי דוד בן שמעון בעל "שער המפקד". בשנת ה'תרי"ד (1854) עלה עם משפחתו לירושלים, שם שימש מזכיר בבית הדין של אביו ובצעירותו כבר עמד בראש ישיבת "מגן דוד". יצא בשליחות לצרפת ולגרמניה, ובשנים ה'תרמ"ח-ה'תר"ן (1888-1890) שימש שד"ר במרוקו. בשנת ה'תרנ"א (1891) נתמנה לחכם באשי של קהיר ולאב"ד בה, ושימש בתפקיד כשלושים שנה. בשנת ה'תרפ"א (1921) עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב. בין חיבוריו: "נהר פקוד", "נהר מצרים" על מנהגי מצרים, "טוב מצרים" על רבני מצרים, שו"ת "ומצור דבש" ודרשות "לחם המערכת". נפטר בתל אביב בשנת ה'תרפ"ט (1928) ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תולדות חייו

נולד בג' בתמוז ה'תר"ח (1848) ברבאט (מרוקו), לאביו רבי דוד בן שמעון, בעל "שער המפקד" ומראשי עדת המערבים בירושלים, ולאמו רחל. בשנת ה'תרי"ד (1854) עלה עם משפחתו לירושלים וגדל בה. הצטיין בלימוד הגמרא והפוסקים, ובשעות הפנאי למד גם צרפתית, איטלקית, ספרדית וערבית. בגיל ארבע עשרה נשא לאישה את אסתר, ממשפחת הרבנים בן ואליד ממרוקו. בצעירותו שימש מזכיר בבית הדין של אביו ונתמנה לראש ישיבת "מגן דוד" בירושלים. בשנת ה'תרל"ח (1878) יצא בשליחות בית המדרש "דורש ציון" לצרפת ולגרמניה, וקיצר את השליחות כשנפטר אביו בשנת ה'תרל"ט (1879). פעל בוועד העדה המערבית בירושלים, ובשנים ה'תרמ"ח-ה'תר"ן (1888-1890) יצא בשליחותו כשד"ר למרוקו. שם ייסד את חברת "דובב שפתי ישנים", שאספה כתבי יד של חכמי מרוקו והדפיסה אותם. בשנת ה'תרנ"א (1891) נתמנה לחכם באשי של הקהילה היהודית בקהיר ולנשיא בית הדין בה, והחליף את רבי יום טוב ישראל שחזר לארץ ישראל. שימש בתפקיד כשלושים שנה, והשלטונות העות'מאניים והמצריים העניקו לו אותות כבוד. בשנת ה'תרע"ד (1914) פעל לעצירת ההסתה נגד היהודים והציונות בעיתון ערבי בקהיר. חיבר ספרים רבים בהלכה, במנהג ובתולדות החכמים. ספרו הראשון, "נהר פקוד", הוא הרחבה לספר "שער המפקד" של אביו על מנהגי ירושלים. "נהר מצרים" מקבץ את מנהגי מצרים לפי סדר השולחן ערוך, ובתוכו נדפס גם "תורת חליצה". "טוב מצרים" עוסק בשמות רבני מצרים ובתולדותיהם מימי הרמב"ם ואילך. כתב גם את שו"ת "ומצור דבש" על ארבעת חלקי השולחן ערוך, את "לחם המערכת" - דרשות בכמה כרכים, ואת "בת נעות המרדות" בדיני מורדת. בשנת ה'תרפ"א (1921) עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב, שם ניהל בית כנסת. רבני תל אביב-יפו התייעצו עמו בענייני דין והלכה. אחיו וחתנו, רבי מסעוד חי בן שמעון, כיהן אחריו ברבנות במצרים. נפטר בתל אביב בי' בחשון ה'תרפ"ט (1928) ונקבר בהר הזיתים בירושלים. בין המספידים היו רבי אברהם יצחק הכהן קוק ורבי יוסף מרדכי הלוי. אשתו נפטרה כחודשיים אחריו ונקברה לצדו.

ספריו7

  • בת נעות המרדות
  • ומצור דבש
  • טוב מצרים
  • לחם המערכת
  • נהר מצרים
  • נהר פקוד
  • תורת חליצה

קישורים חיצוניים