
רבי אלעזר הלוי בן טובו זי"ע
נולד~1825 למניינם·רבאט
נפטרכג באדר א ה'תרמ"ו, 28/02/1886 למניינם·ירושלים
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
רב העדה המערבית בירושלים ודיין בבית הדין שלה, מחבר "פקודת אלעזר" על שולחן ערוך אורח חיים.
קשרים
- ילדיו
- יעקב חירבקה
- רבותיו
- רבי סעדיה מארג'י
- תלמידיו
- רבי אברהם אביכזיררבי יוסף ארוץ
- חברותות
- רבי דוד בן שמעון
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד ברבאט (מרוקו) בשנת ה'תקפ"ה (1825) לערך. בצעירותו למד מפי רבי סעדיה מארג'י, יחד עם חברו רבי דוד בן שמעון בעל "צוף דבש". בשנת ה'תרי"ח (1858) עלה עם רבי דוד בן שמעון לארץ ישראל בראש קבוצה של כארבע מאות מיהודי מרוקו, ובדרך שהו זמן קצר בטנג'יר ובגיברלטר. בירושלים מינה אותו רבי דוד בן שמעון לדיין בבית הדין של העדה המערבית. אחרי פטירת רבי דוד בן שמעון בשנת ה'ת"ר (1880) התמנה לרב העדה, וכיהן בתפקיד כשש שנים. חיבורו "פקודת אלעזר" על שולחן ערוך אורח חיים, בשלושה חלקים, יצא לאור אחרי מותו. נפטר בירושלים בכ"ג באדר א' ה'תרמ"ו (1886) ונקבר בחלקת המערביים בהר הזיתים.
תולדות חייו
רבי רפאל אלעזר הלוי בן טובו, שנקרא גם אבן טובו, נולד ברבאט שבמרוקו בשנת ה'תקפ"ה (1825) לערך. אחיו, רבי אברהם הלוי בן טוב, כיהן כרב ברבאט. בצעירותו למד מפי רבי סעדיה מארג'י, יחד עם חברו רבי דוד בן שמעון, ששמו נקשר בשמו גם בהמשך דרכם. בשנת ה'תרי"ח (1858) יצאו רבי אלעזר ורבי דוד בן שמעון לארץ ישראל עם כארבע מאות מיהודי מרוקו. בדרכם שהו זמן קצר בטנג'יר ובגיברלטר. החוקרים חלוקים אם תשובה הלכתית שנשלחה לגיברלטר באותם ימים מכוונת אליו. בירושלים השתקע בקהילת יוצאי המגרב, העדה המערבית, שרבי דוד בן שמעון עמד בראשה. רבי דוד מינה אותו לדיין בבית הדין של העדה. אחרי פטירת רבי דוד בשנת ה'ת"ר (1880) התמנה רבי אלעזר לרב העדה במקומו, וכיהן בתפקיד כשש שנים עד פטירתו. בני דורו בירושלים היו רבי רפאל מאיר פאניז'יל, רבי יעקב שאול אלישר ורבי יצחק בן וואליד. חיבורו העיקרי, "פקודת אלעזר", הוא חיבור על שולחן ערוך אורח חיים בשלושה חלקים. בחיבור ביסס את מנהגי יהודי מרוקו מול מי שערער עליהם, ובטל מנהגים שלדעתו פגעו בהלכה. הספר יצא לאור אחרי פטירתו בידי תלמידו רבי אברהם אביכזיר וביד רבי שמואל רפאל בוחבוט. בראשו נדפסו ברכה מאת רבי רפאל מאיר פאניז'יל, מכתב מאת רבי יעקב שאול אלישר והספד מאת רבי נחמן בטיטו. בין תלמידיו היו רבי אברהם אביכזיר ורבי יוסף ארוץ. היו לו שני ילדים, יעקב חי ורבקה. רחל, בת אחיו, הייתה אשתו השנייה של מלכיאל מני. נפטר בירושלים בכ"ג באדר א' ה'תרמ"ו (1886), כבן שישים ואחת, ונקבר בחלקת המערביים בבית הקברות בהר הזיתים.
ספריו1
- פקודת אלעזר