
רבי רפאל אהרון בן שמעון זי"ע
נולד04/07/1848 למניינם·רבאט
נפטרי בחשון ה'תרפ"ט, 24/10/1928 למניינם·תל אביב
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
חכם באשי ואב"ד קהיר, מחבר "נהר מצרים" על מנהגי יהודי מצרים.
קשרים
- אביו
- רבי דוד בן שמעון
- אמו
- רחל
- בני/בנות זוג
- אסתר
- ילדיו
- שמחה
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בה'תר"ח (1848) ברבאט (מרוקו), לאביו רבי דוד בן שמעון. בה'תרי"ד (1854) עלה עם אביו לירושלים, ושם למד תורה והצטיין בתלמוד ובפוסקים. כבר בצעירותו כיהן כמזכיר בית הדין של אביו וכראש ישיבת "מגן דוד". יצא בשליחות לצרפת ולגרמניה, לארצות המגרב ולמרוקו, והיה פעיל בוועד העדה המערבית בירושלים. בשנים ה'תרנ"א-ה'תרפ"א (1891-1921) כיהן כחכם באשי ואב"ד קהיר. משם עבר לתל אביב, ובביתו התקיים בית כנסת. בין חיבוריו: "נהר מצרים", אוסף מנהגי מצרים על השולחן ערוך, "טוב מצרים" על חכמי מצרים, "ומצור דב"ש" (שו"ת), "לחם המערכת" (דרשות) ו"תורת חליצה". נפטר בתל אביב בי' בחשון ה'תרפ"ט (1928), ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
תולדות חייו
נולד בה'תר"ח (1848) ברבאט (מרוקו), לאביו רבי דוד בן שמעון ולאמו רחל. בה'תרי"ד (1854) עלה עם אביו לארץ ישראל, והמשפחה התיישבה בירושלים. שם קיבל חינוך תורני מסורתי והצטיין בלימוד התלמוד והפוסקים. כבר בצעירותו שימש מזכיר בבית הדין שעמד אביו בראשו, ונתמנה לראש ישיבת "מגן דוד". בה'תר"ך (1860), בהיותו כבן ארבע עשרה, נשא לאישה את אסתר, ממשפחת הרבנים בן ואליד. בשנות צעירותו נטל חלק פעיל בעניני הציבור בירושלים. בה'תרל"ח (1878) יצא בשליחות בית המדרש "דורשי ציון" לצרפת ולגרמניה, והיה פעיל בוועד העדה המערבית בירושלים. בה'תרמ"ה (1885) יצא בשליחות לערי המגרב, ובשנים ה'תרמ"ח-ה'תר"ן (1888-1890) שהה כשד"ר במרוקו. בתקופה זו ייסד את חברת "דובב שפתי ישנים", שמטרתה לאסוף כתבי יד של חכמים ולהוציאם לאור. בה'תרנ"א (1891) נתמנה לחכם באשי, הרב הראשי של קהילת יהודי קהיר, ועמד בראש בית הדין שלה כשלושים שנה, עד ה'תרפ"א (1921). בתקופת כהונתו קיבל אותות כבוד מהשלטונות העות'מאניים והמצריים, ובהם המג'ידייה (1896) והעות'מאנייה (1906). הוא ניצל את מעמדו ואת קשריו עם הממשל המצרי כדי לפעול נגד הסתה אנטי-יהודית בעיתונות המצרית. אחיו רבי מסעוד חי בן שמעון, שנשא את בתו שמחה, כיהן אחריו כרב ראשי במצרים. חיבורו הידוע ביותר הוא "נהר מצרים" (ה'תרס"ח, 1908), אוסף מנהגי מצרים על חלקי השולחן ערוך אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. הספר נשען בין השאר על "מנהגי מצרים" של קודמו בתפקיד, רבי יום טוב ישראל, והיה למקור מרכזי למנהגי יהודי מצרים. באותה שנה הוציא את "טוב מצרים", ובו שמות רבני מצרים, חכמיה וגדוליה מימי הרמב"ם ואילך. בין חיבוריו הנוספים: "נהר פקוד", ראשית חיבוריו, שהוקדש לירושלים; "תורת חליצה" על דיני חליצה; "ומצור דב"ש", שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך; "לחם המערכת", דרשות בשלושה חלקים; ו"בת נעות המרדות" (ה'תרע"ז, 1917), בשני חלקים, על דיני מורדת. בה'תרפ"א (1921) עזב את מצרים והתיישב בתל אביב, ובביתו התקיים בית כנסת. רבני תל אביב-יפו נועצו בו בשאלות הלכה. נפטר בתל אביב בי' בחשון ה'תרפ"ט (24 באוקטובר 1928), ונקבר בהר הזיתים בירושלים. בין המספידים היו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבי אברהם פילוסוף ורבי יוסף מרדכי הלוי. אשתו אסתר נפטרה כחודשיים אחריו ונקברה לצדו.
ספריו7
- בת נעות המרדות
- ומצור דב"ש
- טוב מצרים
- לחם המערכת
- נהר מצרים
- נהר פקוד
- תורת חליצה