רבי חזקיה די סילוה זי"ע - הפרי חדש

תולדות חייו

רבי חזקיה די סילוה נולד בליוורנו שבחבל טוסקנה (איטליה), לאביו רבי דוד. בעיר הולדתו למד אצל רבי שלמה קוסטה ואצל רבי יהודה שרף, שד"ר מירושלים. נראה שרבי יהודה שרף הוא שעורר אותו לעלות לארץ ישראל. בגיל כעשרים עלה לירושלים, ושם חתם על 'תקנת הרווקים' של חכמי העיר. הוא למד בישיבת בית יעקב אצל רבי ישראל יעקב חאגיז, ואחר כך אצל רבי משה גלאנטי. בגיל כעשרים ושתיים נשא לאישה את חנה, בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי ואחותו של רבי עזרא מלכי. אחרי פטירת רבי משה גלאנטי עמד בראש הישיבה, עוד לפני שמלאו לו שלושים. בשנים ה'תמ"ח-ה'תנ"ב (1688-1692) יצא לאירופה בשליחות כשד"ר מטעם קהילת ירושלים. הוא שהה זמן רב באמסטרדם, ושם השלים את חלק יורה דעה של חיבורו 'פרי חדש' על השולחן ערוך והדפיס אותו בשנת ה'תנ"ב (1692). במסעו נפגש באלטונה עם רבי צבי הירש אשכנזי, בעל 'חכם צבי'. כשחזר לירושלים יצא בשליחות נוספת למצרים, ואחר כך ייסד בירושלים את ישיבת בית יעקב פירירה ועמד בראשה עד פטירתו. משנת ה'תנ"ד (1694) כיהן גם כרב העיר. בחיבורו 'פרי חדש' דן בפסקי השולחן ערוך בעצמאות ובחריפות, ולא נרתע מלחלוק על פוסקים קודמים. בשל כך הספר עורר התנגדות בקרב חכמים אחדים בדורו, אבל עם הזמן התקבל כאחד מנושאי הכלים החשובים של השולחן ערוך. חלקי אורח חיים ואבן העזר נדפסו אחרי פטירתו, בשנת ה'תס"ו (1706), על ידי בנו רבי דוד, שהיה רופא בירושלים. עוד כתב את 'מים חיים', חידושים על הרמב"ם ועל הש"ס, ואת 'בינה ודעת' (קונטרס 'דבי שמשא') בעניין בין השמשות. נוסף על אלה כתב תשובות וחידושי גמרא על דרך הסוד, וחידושים אלה אבדו. מתלמידיו נודעו רבי יצחק הכהן רפאפורט, בעל 'בתי כהונה', ורבי שלמה אלגאזי, שהיה לימים רבה של מצרים. רבי חזקיה די סילוה נפטר בירושלים כשהיה כבן ארבעים, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.