רבי יצחק הכהן זי"ע - בעל בתי כהונה

תולדות חייו

נולד בירושלים לאביו רבי יהודה הכהן רפפורט, שעלה לארץ ישראל מלובלין שבפולין. אבי אמו היה רבי דוד הכהן רפפורט בעל "דעת קדושים", אף הוא מלובלין. המשפחה נמנתה עם משפחת רפפורט הכהנית. בצעירותו למד בישיבת בית יעקב בירושלים אצל רבי חזקיה די סילוה בעל "פרי חדש". רבותיו היו גם רבי אברהם יצחקי, לימים הראשון לציון, ורבי יהוסף קונקי. אף שהיה ממוצא אשכנזי, גדל והתחנך בקרב חכמי ירושלים הספרדים, והשתלב בהם. בשנת ה'תס"ט (1709) יצא כשליח דרבנן לקושטא ולארצות הבלקן. בשנת ה'תע"ד (1714) התיישב באיזמיר, ובני הקהילה קיבלוהו כרב העיר. שם ייסד ישיבה והעמיד תלמידים רבים. באיזמיר נדפס בשנת ה'תצ"ו (1736) חלקו הראשון של ספרו "בתי כהונה". לעת זקנותו, בשנת ה'תק"ט (1749), שב לירושלים. לאחר פטירת רבי נסים חיים משה מזרחי מונה לרבה של העיר ולראשון לציון. הוא היחיד ממוצא אשכנזי שכיהן במשרה זו. חיבר חיבורים רבים בכל מקצועות התורה, אך נדפס ממנו רק "בתי כהונה" בשני חלקים. הספר כולל את "מעשה בית דין" (שו"ת), את "בית ועד" (ביאורים על לשונות הפוסקים), את "בית אבות" (חידושים על התלמוד) ואת "בית מדרש" (דרשות). מתלמידיו: רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), שכינהו "מורינו הרב בתי כהונה", רבי ישראל יעקב אלגאזי, רבי חיים אבולעפיה (השלישי), רבי מסעוד חי רקח, רבי מרדכי רוביו, רבי יצחק נוניש בילמונטי ורבי רפאל הלוי. נפטר בי"ז בתמוז ה'תקט"ו (1755) בירושלים ונקבר בהר הזיתים.