רבי אהרן ראטה זי"ע - אהרל'ה

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תרנ"ד (1894) באונגוואר שבהונגריה (היום אוז'הורוד שבאוקראינה), לאביו רבי שמואל יעקב, שהיה קצב בעיר. בצעירותו למד בישיבות במונקאטש, בווייצן ובמקומות נוספים, ובהם ישיבתו של רבי משה פורהאנד. כבר בצעירותו נמשך לחסידות ונסע אל כמה מגדולי האדמו"רים בדורו. רבו המובהק היה רבי צבי אלימלך שפירא מבלאזוב. הוא הסתופף גם בצל רבי אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש, רבי יהוסף רוטנברג מקאסון, רבי יהושע העשיל פריד מקאפיש, רבי ישכר דב רוקח מבעלז, רבי ישראל הגר מוויז'ניץ ורבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. בשנת ה'תרפ"א (1921) ייסד בסאטמר את חבורת "יראי ה'", שהתמקדה בתפילה, בלימוד תורה ובעבודת ה'. בשנת ה'תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל וייסד בשכונת מאה שערים בירושלים את בית המדרש "אהל אלימלך". לאחר כארבע שנים שב לסאטמר כדי לקבל טיפול רפואי. בשנת ה'תרצ"ג (1933) קרא לחבורתו "חבורת שומרי אמונים", ובשנת ה'תרצ"ו (1936) עברה החבורה לבערגסאז. בשנת ה'תרצ"ט (1939) חזר לירושלים וייסד בה את בית המדרש "שומרי אמונים". הוא נחשב לאדמו"ר הראשון של שומרי אמונים, ובחסידויות תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק הוא מכונה "האדמו"ר הזקן". חיבורו הידוע ביותר הוא "שומר אמונים", בשני חלקים, העוסק באמונה, בתפילה, בהשגחה, בגאולה ובשכר ועונש. עיקרו נכתב בשנות השואה, לחיזוק האמונה בעת ניסיון. עוד חיבר את "שולחן הטהור" על הנהגות האכילה, הצדקה ותורת החסידות, את "נועם הלבבות" בחרוזים על המצוות והמידות, ואת "טהרת הקודש" בשלושה חלקים, על תשובה וקדושה. כן חיבר את "מבקש אמונה", גרסה מקוצרת של "שומר אמונים". מכתביו לתלמידיו ותקנותיו לחברי החבורה נדפסו אף הם. אשתו הייתה מרת סימה, בתו של רבי יצחק הכהן כ"ץ. בנו, רבי אברהם חיים ראטה, עמד אחריו בראש חסידי שומרי אמונים. חתנו, רבי אברהם יצחק קאהן, ייסד את חסידות תולדות אהרן. בין תלמידיו היו רבי יוסף מאיר פולק, שעמד בראש החבורה בבערגסאז, ורבי מאיר בראנדסדורפער. נפטר בירושלים בו' ניסן ה'תש"ז (1947), בגיל 52, בשעה שטחן ביד קמח למצות, ונקבר בהר הזיתים.