רבי ישעיהו זילברשטיין זי"ע

תולדות חייו

רבי ישעיהו זילברשטיין נולד בשנת ה'תרי"ח (1858) בזנטה (סרביה), שבה כיהן אביו, רבי דוד לייב זילברשטיין, כרב. כשהיה כבן שנה או שנתיים עלתה המשפחה לארץ ישראל וישבה בירושלים כשמונה שנים. שם למד בתלמוד תורה עץ חיים, ובין מלמדיו היו רבי משה יהודה לייב זילברברג ורבי מאיר אויערבך בעל 'אמרי בינה'. בגיל אחת עשרה לערך שב עם משפחתו להונגריה והמשיך ללמוד בישיבות. למד אצל אביו, אצל רבי חיים סופר בעל 'מחנה חיים' במונקאטש, אצל רבי אברהם יהודה שווארץ בבערגסאז ואצל רבי חיים צבי מנהיימר באונגוואר, שהעניק לו היתר הוראה. עוד לפני נישואיו נבחר לרשת את אביו ברבנות טרביסוב, אך סירב לקבל את המשרה. בתחילה עסק במסחר בווייצען (ואץ, הונגריה), ובמקביל סייע לאביו, שכיהן אז ברבנות העיר, בהרבצת תורה בישיבה המקומית. בשנת ה'תרנ"ו (1896) נתמנה לרב ווייצען אחרי אביו וכיהן בתפקיד עד פטירתו. הוא המשיך את ישיבת אביו, ובה התחנכו מאות תלמידים. בין תלמידיו היו בנו רבי דוד לייב, רבי אהרן ראטה בעל 'שומר אמונים', רבי עקיבא אייזנברג, לימים רבה של וינה, ורבי יוסף נפתלי שטרן, ראש ישיבת פרשבורג בירושלים. הוא עמד בראש הוועד הרוחני של כתב העת התורני 'תל תלפיות' ונודעה לו השפעה רבה על תוכנו. כן פעל במשרד המרכזי של הקהילות האורתודוקסיות בבודפשט. הוא התנגד לציונות ולתנועת המזרחי, ועם זאת חתם על קריאה לקנות קרקעות בארץ ישראל ואתרוגים שגדלו בה. חיבורו העיקרי הוא 'מעשי למלך', בשני כרכים, על משנה תורה לרמב"ם. כן חיבר את 'וכתורה הזאת', שנדפס בווייצען בשנת ה'תר"ס (1900). בשנת ה'תשע"א (2011) יצאו לאור על פי כתבי יד 'תשובות וחידושי מעשי למלך' על אורח חיים. אשתו הראשונה הייתה בתו של רבי משה צבי שטרן, רב סרדהלי. לאחר פטירתה נשא את לאה, בתו של רבי משה סגל פולק, רב בוניהאד. בנו רבי דוד לייב (ה'תרמ"ה-ה'תש"ד, 1885-1944) היה סגנו ברבנות ווייצען וחיבר את 'יד דוד'. בנו רבי אהרן כיהן ברבנות. שניהם נספו בשואה. בין חתניו היו רבי יוסף יונה צבי הורוביץ, לימים רבה של פרנקפורט דמיין ומייסד קהילת אונסדורף בארצות הברית, ורבי חיים אהרן דוד דייטש, רב באלאשאדיארמאט ומחבר 'תבואות הגורן'. נפטר בכ"ה בתמוז ה'תר"צ (1930) בווייצען, כבן שבעים ושתיים.