רבי אברהם שמואל בנימין סופר זי"ע - הכתב סופר

תולדות חייו

רבי אברהם שמואל בנימין סופר נולד בא' באדר א' ה'תקע"ה (1815) בפרשבורג (היום ברטיסלבה, סלובקיה). אביו היה רבי משה סופר בעל "חתם סופר", רב העיר, ואמו שרל הייתה בתו של רבי עקיבא איגר, רבה של פוזן. מסופר שבגיל שש חלה במחלה קשה ונואשו מחייו, ואביו התפלל עליו והוסיף לו את השם אברהם. הוא החלים וחי עוד כחמישים שנה. את תורתו קיבל בעיקר מאביו. הוא נשא לאישה את חוה לאה, בתו של רבי יצחק ווייס. נולדו להם שבעה בנים, ששה מהם כיהנו ברבנות: רבי יעקב עקיבא, רבי משה, רבי שמחה בונם בעל "שבט סופר", רבי יצחק לייב, רבי שמעון ורבי שלמה. בן נוסף, אליקים, נפטר בילדותו. ארבע בנותיו, שרל, רחל, הינדל ורבקה, נישאו לרבנים. לאחר פטירת אביו בכ"ה בתשרי ה'ת"ר (1839) נתמנה, למרות גילו הצעיר, לרב פרשבורג ולראש ישיבתה, וכיהן בתפקידים אלה כשלושים ושלוש שנה. בימיו פרחה ישיבת פרשבורג ומספר תלמידיה הוכפל. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו ולממשיך דרכו של אביו, והיה ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בתקופת הפילוג בקהילות הונגריה. בשנת ה'תרט"ז (1856) היה מהרבנים הראשונים באירופה שהתירו אכילת מצות שנאפו במכונה. מתלמידיו בישיבת פרשבורג: רבי עקיבא יוסף שלזינגר, רבי שלמה זלמן ברויאר, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יצחק ווייס, רבי יעקב שיק, רבי סיני שיפר ובני משפחת גרינוולד. חיבוריו נקראים כולם בשם "כתב סופר" ועל שמם נודע בכינויו. ביניהם: שו"ת כתב סופר על ארבעת חלקי השולחן ערוך, חידושים על מסכתות גיטין וחולין ועל סוגיות הש"ס, כתב סופר על התורה, דרשות, ופירושים על ההגדה של פסח, על פרקי אבות ועל אגדות הש"ס. נפטר בי"ט בטבת ה'תרל"ב (1872) בפרשבורג, בן חמישים ושש, ונקבר בבית העלמין שם. הספדו את תיאור הלווייתו כתב רבי עזריאל הילדסהיימר. על כס הרבנות בפרשבורג ישב אחריו בנו, רבי שמחה בונם סופר.