רבי חיים סופר זי"ע - בעל מחנה חיים

תולדות חייו

רבי חיים סופר נולד בפרשבורג שבהונגריה (היום ברטיסלבה, סלובקיה) בצום גדליה, ג' תשרי ה'תקפ"ב (1821). אביו, רבי מרדכי אפרים פישל סופר, היה מתלמידי החתם סופר, אך לא היה קרוב משפחה שלו. אחיו, רבי אליעזר זוסמן סופר בעל "ילקוט אליעזר", כיהן ברבנות בהונגריה ונמנה גם עם תלמידיו. בגיל אחת עשרה נכנס לישיבת החתם סופר בפרשבורג ולמד בה עד פטירת רבו. אחר כך למד זמן קצר אצל בנו, בעל "כתב סופר". משם עבר לאונגוואר ללמוד אצל רבי מאיר אייזנשטט (המהר"ם א"ש), ולמד גם במטרסדורף. בוורבוי למד אצל רבי בנימין זאב וואלף לעוו בעל "שערי תורה", שאותו ראה כרבו המובהק, וממנו קיבל סמיכה. נשא לאשה את ברינדל דויטש. אחרי נישואיו חזר לפרשבורג והרביץ שם תורה לבחורים. בשנת ה'תרי"א (1851) התמנה לרב בגיומרו, ובשנת ה'תרי"ח (1858) לרב בסענפעטער. בשנת ה'תרכ"ז (1867) נבחר לרבה של מונקאטש, קהילה גדולה שרבים מבניה היו חסידים, ובשל חילוקי דעות על מנהגי החסידים התעוררו שם מחלוקות. יחד עם רבי הלל ליכטנשטיין ניסח את "פסק דין מיכאלוביץ", שאסר שינויים בבית הכנסת, ובראשם הדרשה בשפה ההונגרית. בשנת ה'תרל"ט (1879) נבחר לרב הקהילה האורתודוקסית בפשט, והיה הראשון שכיהן בתפקיד זה לאחר פילוג יהדות הונגריה. בתפקיד זה כיהן עד פטירתו. הוא היה מהמנהיגים הבולטים והתקיפים של האורתודוקסיה בהונגריה בתקופת התגבשותה כקהילה נפרדת. השתתף בקונגרס שכינסה הממשלה בשנת ה'תרכ"ח (1868) ותמך בפרישה מהנאולוגים. בשנת ה'תר"ל (1869) פרסם כרוז, שעליו חתמו עשרים ושבעה רבנים, ובו אסר להשתתף בבחירות לגוף הארצי של הקהילות. לצדו בפולמוסים אלה עמד תלמידו רבי עקיבא יוסף שלזינגר. מתלמידיו נמנים גם רבי ישעיהו זילברשטיין אב"ד וואצן ורבי עמרם בלום בעל "בית שערים". חיבורו העיקרי הוא שו"ת "מחנה חיים", שיצא לאור בכמה חלקים בשנים ה'תרכ"ב-ה'תרל"ה (1862-1875). עוד חיבר את "קול סופר" על המשניות, "דברי שערי חיים" על התורה, "שערי חיים" על תהלים ו"פלס חיים" על מסכת גיטין. חלק מחיבוריו נדפסו לאחר פטירתו. נפטר בבודפשט בכ"ה בסיון ה'תרמ"ו (1886), בגיל שישים וארבע. בנו רבי יעקב שלום סופר מילא את מקומו ברבנות פשט.