רבי שמואל בורנשטיין זי"ע - מסוכטשוב

תולדות חייו

רבי שמואל בורנשטיין נולד בד' בחשון ה'תרט"ז בקוצק, בנו של רבי אברהם בורנשטיין בעל "אבני נזר", מגדולי הפוסקים והאדמו"רים בפולין ומייסד חסידות סוכטשוב. אמו הייתה בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, וסבו נפטר כשהיה ילד כבן ארבע. בילדותו עבר עם משפחתו בעקבות כהונות אביו לפרצ'וב, ובהמשך לקרושנביץ. את עיקר תורתו קיבל מאביו, שהיה רבו המובהק, ולמד בישיבתו. בה'תרל"ג (1873) נשא לאשה את יוטא לאה ליטמנוביץ, נכדתו של רבי שלמה הכהן מראדומסק בעל "תפארת שלמה". לאחר פטירתה נשא בה'תרס"ג (1903) את מרים (מירל), בתו של רבי נתן נטע כהנא-שפירא. לצד לימודיו עסק גם במסחר, ובה'תרנ"א (1891) נסע לארץ ישראל בשליחות אביו. לאחר פטירת אביו בה'תר"ע (1910) התמנה לאדמו"ר השני של חסידות סוכטשוב ועמד בראש הישיבה בעיר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואחריה עזב את סוכטשוב והתגורר בלודז' ובזגייז', ושם המשיך להנהיג את חסידיו. דרשותיו בחסידות, שאמר בשולחנו בשבתות ובמועדים, נאספו בספר "שם משמואל" על התורה והמועדים. בנו רבי דוד הוציא את הספר לאור בפולין בכמה כרכים החל משנת ה'תרפ"ז (1927), ובנו רבי חנוך העניך הדפיסו מחדש בירושלים. הספר נודע כאחד מספרי החסידות החשובים בדורות האחרונים, ושילב עיון חסידי עמוק עם דרך הלימוד של קוצק. עוד חיבר את החלק הפנימי של ספר "אגלי טל" שכתב אביו, וההדיר והוציא לאור את שו"ת "אבני נזר". נפטר בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו (1926) באוטבוצק, ונקבר בבית העלמין בסוכטשוב ליד קבר אביו. האוהל שעל קברו נהרס במלחמה ונבנה מחדש בה'תשנ"ג (1993). היו לו ילדים רבים, ורובם נספו בשואה. אחריו כיהן כאדמו"ר בנו רבי דוד, שנספה בגטו ורשה, ולאחר השואה המשיך את השושלת בנו רבי חנוך העניך. בנו משה היה סופר ומחזאי ביידיש, ובנו אהרן ישראל התיישב בתל אביב.