
רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זי"ע
נולדכסליו ה'תרע"ד, 12/1913 למניינם·וולוז'ין
נפטרכו בסיון ה'תשע"א, 28/06/2011 למניינם
נטמןבית העלמין פוניבז', בני ברק
ראש ישיבת פוניבז' לצעירים בבני ברק, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה ומחבר מנחת יהודה.
קשרים
- אביו
- רבי משה דוד ליפקוביץ
- אמו
- חיה
- בני/בנות זוג
- חוה אסתר ליפקוביץ (לבית גרשונוביץ)
- ילדיו
- רבי משה דוד ליפקוביץרבי אברהם יצחק ליפקוביץ
- רבותיו
- רבי שלמה היימןרבי יחזקאל סרנארבי יהודה לייב חסמןרבי איסר זלמן מלצררבי אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש)
- תלמידיו
- רבי חיים קניבסקירבי ניסים קרליץרבי מאיר צבי ברגמןרבי דב צבי קרלנשטיין
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בכסליו ה'תרע"ד (1913) בוולוז'ין (בלארוס) לאביו רבי משה דוד ליפקוביץ. למד בישיבת רמיילס בווילנה אצל רבי שלמה היימן, ואחר כך בישיבת חברון בירושלים, ונעשה תלמידו של החזון איש. כיהן כר"מ בישיבת תפארת ציון בבני ברק, ובראשית שנות העשרה של המדינה מינה אותו רבי יוסף שלמה כהנמן לראש ישיבת פוניבז' לצעירים יחד עם רבי אהרן יהודה לייב שטינמן. שם מסר שיעורים כשישים שנה. היה חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ויסד רשת כוללים ללימוד סדר טהרות. חיבר את מנחת יהודה על הש"ס, עמק השאר על ספר המקח והממכר לרב האי גאון, ואמרי דעת. נפטר בכ"ו בסיון ה'תשע"א (2011), ונקבר בבית העלמין פוניבז' בבני ברק.
תולדות חייו
נולד בכסליו ה'תרע"ד (1913) בוולוז'ין (בלארוס) לרבי משה דוד ליפקוביץ ולאשתו חיה. אביו היה כבן שישים כשנשא את אמו. אחותו יהודית נישאה לרבי שמואל הכהן רוזובסקי. בצעירותו למד בישיבת רמיילס בווילנה, וראה ברבי שלמה היימן, ראש הישיבה, את רבו המובהק. לימים הוציא לאור את שיעוריו בספר חידושי רבי שלמה. אחר כך עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת חברון בירושלים. שם התקרב לרבי יחזקאל סרנא, לרבי אהרן כהן ולמשגיח רבי יהודה לייב חסמן, ולמד סדר קדשים עם רבי איסר זלמן מלצר. בהמשך דבק בחזון איש ונעשה מתלמידיו. בל"ג בעומר ה'ת"ש (1940) נשא את חוה אסתר, בתו של רבי אברהם יצחק גרשונוביץ, והחזון איש היה השדכן. עוד לפני נישואיו כיהן כר"מ בישיבת תפארת ציון בבני ברק, ובין תלמידיו שם היו רבי חיים קניבסקי, רבי ניסים קרליץ, רבי מאיר צבי ברגמן ורבי דב צבי קרלנשטיין. בראשית שנות העשרה של המדינה הקים רבי יוסף שלמה כהנמן את ישיבת פוניבז' לצעירים, ומינה לראשה אותו ואת רבי אהרן יהודה לייב שטינמן. הוא מסר שם שיעורים כשישים שנה, עד שחדל בסוף שנת 2009 מפני חולשתו, ואלפים מתלמידיו היו לרבנים ולראשי ישיבות. נוסף על כך מסר כחמישים שנה שיעור לבעלי בתים בבית המדרש של החזון איש. הוא ייסד כולל ללימוד סדר טהרות, ובשנת ה'תשנ"ח (1998) רשת ארצית של כוללים כאלה. היה חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונמנה עם מנהיגי הציבור החרדי-ליטאי, בייחוד בענייני חינוך. חיבר את עמק השאר, ביאור על ספר המקח והממכר לרב האי גאון (שני חלקים), ואת מנחת יהודה, חידושים על מסכתות קידושין, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא ועל סדרי קדשים וזרעים. שיחותיו ומכתביו כונסו בספר אמרי דעת, ודרכי החיים מכיל הדרכה בעבודת ה' ובחינוך. דבריו לשבת יצאו בעלונים דובב שפתיים ופניני דעת. בניו הם רבי משה דוד, משגיח בישיבות ורב בבני ברק, ורבי אברהם יצחק, מרצה בבית המדרש העליון. חתניו הם רבי בנימין בייניש קורלנסקי, רבי בנימין דוד אלישיב ורבי משה אליהו שוורץ. נפטר ביום שלישי, כ"ו בסיון ה'תשע"א (2011), בן תשעים ושבע. בהלוויה בבני ברק השתתפו לפי ההערכות כמאה אלף איש, והוא נקבר בבית העלמין פוניבז' בבני ברק.
ספריו4
- אמרי דעת
- דרכי החיים
- מנחת יהודה
- עמק השאר