רבי יחזקאל סרנא

תולדות חייו

רבי יחזקאל סרנא נולד בכ"ח בשבט ה'תר"נ (1890) בעיירה הרדוק שבפלך מינסק (בלארוס). אביו, רבי יעקב חיים סרנא, היה שוחט ודרשן בעיירה, וסבו, רבי שרגא פייבל סרנא, כיהן בה ברבנות. אמו, איידל, באה ממשפחה של חסידי גור. בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, ונקשר בה לרבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלבודקה, שאותו ראה כרבו המובהק. למד גם בישיבת טלז אצל רבי חיים רבינוביץ, ובישיבת מאלטש אצל רבי זלמן סנדר כהנא שפירא ורבי שמעון שקופ. כמו כן היה בקשר קרוב עם רבי נפתלי טרופ מראדין. בשנת ה'תרע"ט (1919) לערך נשא את פעשא מרים, בתו של רבי משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת סלבודקה. בשנת ה'תרפ"ה (1925), כשהוקם בחברון סניף של ישיבת כנסת ישראל של סלבודקה, היה סרנא אחראי להעברתו, וניהל את הישיבה בזמן שחותנו שהה עדיין בסלבודקה. אחרי הפרעות של ה'תרפ"ט (1929) העביר את הישיבה לירושלים, ומאז עמד בפועל בראשה. אחרי פטירת חותנו בשנת ה'תרצ"ד (1934) מונה רשמית לראש הישיבה, לצד רבי אהרן כהן ורבי משה חברוני. כיובל שנים הנהיג את ישיבת חברון, ובימיו הייתה הישיבה למרכז תורני מרכזי בארץ ישראל. מלבד הנהגת הישיבה היה מראשי היהדות החרדית בארץ ישראל: חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל משנת ה'תשי"ד (1954), מראשי ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי. השתתף גם בכנסייה הגדולה הרביעית והחמישית של אגודת ישראל. פיתח את שיטת המוסר של סלבודקה ונתן לה פירוש מעמיק משלו. חיבר את "דליות יחזקאל", מאמרי מוסר בחמישה חלקים, וכן "דליות יחזקאל" על התורה והנביאים; את "בית יחזקאל" על הש"ס והרמב"ם; ועיונים בספר "מסילת ישרים". הוציא לאור מהדורות של ספר הכוזרי ושל "אור ישראל" של רבי ישראל סלנטר, מסודרות לפי נושאים. רבים מתלמידיו היו לראשי ישיבות, רבנים ודיינים בארץ ובעולם. חתנו, רבי אברהם פרבשטין, עמד לימים בראש ישיבת חברון, ובנו, רבי חיים סרנא, עמד בראש ישיבה בגאולה. נפטר בירושלים בו' באלול ה'תשכ"ט (1969), בגיל 79, ונקבר בהר הזיתים לצד חותנו. לאחר פטירתו הוציא תלמידו רבי נפתלי קרביץ ספר זיכרון לכבודו, "אחר האסף".