י

רבי יעקב הכהן גדישא זי"ע - מהרי"ך

אחרונים

נולדה'תרי"ב, 1852 למניינם·ג'רבה

נפטרג בטבת ה'תר"ע, 15/12/1909 למניינם

אב"ד הרובע הגדול בג'רבה, מחבר "מעיל יעקב" על מסכת מעילה וחיבורים נוספים.

קשרים

אביו
רבי אברהם הכהן גדישא
רבותיו
רבי דוד הכהן גישארבי סאסי מעתוק הכהן יהונתןרבי מנחם מזוזרבי מנחם מאזוז זי"ערבי סאסי מעתוק כהן יהונתן זי"ע - מהרס"ך

מקומות בהם פעל

  • ג'רבהדיין ואב"ד הרובע הגדול

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תרי"ב (1852) בחארה הצגירה (הרובע הקטן) בג'רבה (תוניסיה), לאביו רבי אברהם הכהן גדישא, ולאחר מכן עברה משפחתו לחארה הכבירה (הרובע הגדול). למד אצל רבי דוד הכהן גישא, ראש הישיבה בג'רבה, ואחר כך בישיבת רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן. נשא את בת רבי רחמים חדאד, אב"ד ג'רבה. התפרנס מצורפות ולא נהנה מכספי הציבור. בשלהי המאה ה-19 צורף כדיין לבית הדין של הרובע הגדול, ולאחר פטירת רבו רבי סאסי בשנת ה'תרס"ה (1905) התמנה לאב"ד. בחייו נדפס חיבורו "מעיל יעקב" על מסכת מעילה, ולאחר פטירתו הוציאו צאצאיו לאור חיבורים נוספים, ובהם "מאין יבוא" על התורה, "בכור יעקב", "גן יעקב" ו"הליכות יעקב". נפטר בג' בטבת ה'תר"ע (1909).

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תרי"ב (1852) בחארה הצגירה, הרובע היהודי הקטן באי ג'רבה שבתוניסיה, לאביו רבי אברהם הכהן גדישא. בילדותו עברה המשפחה לחארה הכבירה, הרובע הגדול, ושם גדל ולמד. בצעירותו למד בישיבתו של רבי דוד הכהן גישא, ראש הישיבה בג'רבה, ואצל הדיין רבי מנחם מזוז. אחר כך למד בישיבת רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן, שהיה לרבו המובהק, וקיבל תורה גם מרבי משה זקן מזוז, אב"ד ג'רבה. נשא את בתו של רבי רחמים חדאד, אב"ד ג'רבה. בשנים הראשונות שלאחר נישואיו המשיך ללמוד ותמך בו רבי שלום הכהן, לימים רב העיר זרזיס. באותן שנים חיבר את ספרו "מעיל יעקב" על מסכת מעילה. למד את מלאכת הצורפות ופתח חנות לתכשיטים, ומפרנסתו זו התקיים ולא נהנה מכספי הציבור. הצורפים בני עדתו בחרו בו לנסוע לתוניס ולפעול לשחרור צורפים יהודים שנכלאו. בשבתות ובמועדים קרא בתורה ועבר לפני התיבה. בכל שבוע לימד בחורים צעירים מסכת שבת, ומתלמידיו היה רבי כלפון משה הכהן, לימים אב"ד הרובע הגדול בג'רבה. היה מבקיא בקוראן, וחכמי הדת המוסלמים נועצו בו בשאלות מן ההלכה המוסלמית. בשלהי המאה ה-19 צורף כדיין לבית הדין של הרובע הגדול, לצד רבו רבי סאסי ולצד רבי יוסף ברבי ורבי ציון כהן יהונתן. לאחר פטירת רבי סאסי בשנת ה'תרס"ה (1905) התמנה לאב"ד הרובע הגדול. בשנת ה'תרס"ד (1904) התנגד ליוזמה להקים בג'רבה בית ספר של חברת "כל ישראל חברים" (אליאנס). היה מן המייסדים של חברת "תלמוד תורה". הניח אחריו חיבורים רבים. בחייו נדפס "מעיל יעקב", ואת חיבוריו האחרים הוציאו צאצאיו לאור: "מאין יבוא" על פרשיות התורה, "בכור יעקב" - דרושים ודינים בעברית ובערבית-יהודית, "גן יעקב" - חידושים על פסוקי התנ"ך, ו"הליכות יעקב" ו"דברי יעקב" - פסקים וחידושים על ארבעת חלקי השולחן ערוך. חיבורים נוספים נשארו בכתב יד, ובהם "כוכב יעקב" על מסכת תענית, "ויחי יעקב" ו"חיי יעקב" על סדרי הש"ס, ו"טוב יעקב". תשובות רבות שלו נדפסו בספר "משפט כתוב" של רבי ישראל זיתון. נפטר בג' בטבת ה'תר"ע (1909), ובמקומו התמנה רבי יוסף ברבי. מאשתו הראשונה לא היו לו ילדים. מאשתו השנייה נולדו לו בת ובן, והבן נולד כמה חודשים לאחר פטירתו.

ספריו6

  • בכור יעקב
  • גן יעקב
  • דברי יעקב
  • הליכות יעקב
  • מאין יבוא
  • מעיל יעקב

קישורים חיצוניים