רבי יוסף נפתלי שטרן זי"ע

תולדות חייו

רבי יוסף נפתלי שטרן נולד בשנת ה'תרמ"ח (1888) בעיר אילוק שבאימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריו היו רבי אשר אנשל שטרן ואסתר. בילדותו למד בעירו אצל רבי פנחס שטיינר, רב המקום, ואצל רבי ישעיהו זילברשטיין, רבה של ווייטצן ובעל "מעשי למלך". אחר כך עבר לישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי בגלנטה (סלובקיה), ונמנה עם תלמידיו הקרובים. נשא לאשה את רייזל, בתו של רבי שלמה אלכסנדרי שרייבר-סופר ונכדתו של רבי שמעון סופר מקרקוב, ואחרי נישואיו התגורר בסירט (רומניה). היה מקורב לאדמו"ר רבי ישראל הגר מוויז'ניץ ולבנו רבי ברוך הגר, והיה חבר בוועד הרבנים של רשת "בית יעקב" בבוקובינה. כבר לפני המלחמה הוציא לאור את "דרשות חתם סופר". בימי מלחמת העולם השנייה שהה כארבע שנים בטרנסניסטריה, ושמר שם במסירות נפש על כתבי היד של החתם סופר שהיו ברשותו. בשנת ה'תש"ד (1944) יזם רבי חיים מאיר הגר את מכירת מלאי "דרשות חתם סופר" שהיה מאוחסן בקלויזנבורג, ובכסף שהתקבל סייעו להצלתו ולהצלת יהודים נוספים בטרנסניסטריה. אחרי המלחמה התיישב באראד (רומניה), ובשנת ה'תש"ח (1948) עלה לארץ ישראל והביא עמו את כתבי החתם סופר. זמן קצר אחרי עלייתו מונה לראש ישיבת פרשבורג בירושלים. אחר כך צורף למועצת גדולי התורה, וכיהן בה עד פטירתו. כיהן גם כנשיא מכון "אוצר הפוסקים". כשראה שתפקידו בישיבה פוגע בעבודתו בכתבי החתם סופר, נועץ ברבי דב בעריש ווידענפעלד מטשעבין, וזה הורה לו לעזוב את הישיבה ולהתמסר להדרת הכתבים ולהוצאתם לאור. בעלי תורה וחוקרים שעסקו בתורת החתם סופר פנו אליו כאל בר סמכא בה, והוא היה בקשר הדוק עם רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב. הערותיו נדפסו בשולי ספרי החתם סופר בשם "שער יוסף". התגורר בשכונת קטמון בירושלים. אשתו הראשונה נפטרה בשנת ה'תשי"ח (1958), ואחר כך נשא את אלמנתו של רבי דוד ברויער מירושלים. בתו היחידה הייתה מחנכת ב"בית יעקב" ונפטרה בצעירותה בחוץ לארץ. נפטר בי"ד באב ה'תשל"א (1971) בבית החולים שערי צדק בירושלים, בן כשמונים ושלוש. הלוויתו יצאה מישיבת פרשבורג, והוא נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות, סמוך לקברו של רבי עקיבא סופר מפרשבורג.