רבי יצחק שלמה זילברמן זי"ע

תולדות חייו

נולד בכ' בניסן ה'תרפ"ט (1929) בברלין (גרמניה). אביו, רבי ד"ר אברהם משה זילברמן, יליד הונגריה, תרגם את פירוש רש"י על התורה לאנגלית. אמו רבקה, בת רבי גבריאל יוסף לוי מברלין, נפטרה כשהיה ילד. עם עליית הנאצים לשלטון, בשנת ה'תרצ"ד (1934), היגרה המשפחה לאנגליה. לאחר פטירת אביו עלה בשנת ה'תרצ"ט (1939) לבדו לארץ ישראל, וגדל בשכונת רחביה בירושלים בבית דודו, ד"ר יעקב לוי. למד בבית הספר חורב ובשנותיה הראשונות של ישיבת קול תורה. שם התקרב לראש הישיבה, רבי יחיאל מיכל שלזינגר, ולמד אצל רבי שלמה זלמן אויערבך. לאחר מכן הצטרף לחוג התלמידים של רבי אליעזר יהודה פינקל, שממנו צמחה ישיבת מיר בירושלים, ולמד בה בעיקר אצל רבי אפרים בורודיאנסקי. למד גם בבית זבול אצל רבי יעקב משה חרל"פ, ונמנה עם חוג תלמידיו של רבי יחזקאל אברמסקי. בין חברותותיו היו רבי שמואל אויערבך, רבי שריה דבליצקי ורבי יוסף ליב זוסמן. בצעירותו נמשך לחסידות חב"ד ולחסידות ברסלב, ולימים בחר בדרכם של הגר"א והרמח"ל. בעצת רבי אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש) נשא את שינדל, בת רבי יום טוב זלוטניק מירושלים. בעידודו של רבי יחזקאל אברמסקי פנה לחינוך. פיתח שיטת לימוד וחינוך שנודעה בשם "שיטת זילברמן". בשיטה זו לומדים את התורה, המשנה והגמרא בסדר מדורג, בחזרה מרובה ובלימוד בעל פה, על פי דרכו של הגר"א. היה בוחן בתלמוד התורה של כולל שומרי החומות ויזם את הקמת תלמוד התורה קמניץ. בשנות השלושים לאלף השישי (שנות ה-70 של המאה ה-20) ייסד את תלמוד התורה הדר ציון. בעיר העתיקה בירושלים ייסד את קהילת אדרת אליהו, וזו ממשיכה לפעול בהנהגת בנו, רבי אליהו זילברמן. במקום לקבל שכר על ההוראה בחר להתפרנס מכתיבת סת"ם, ותכנן כלי כתיבה לסופרים. עסק בהפצת חידוש מצוות התכלת בציצית, ולימד את "מסילת ישרים" לקבוצות רבות. עסק גם בכתבי הקבלה של הגר"א והרמח"ל ופעל להוצאתם מחדש, והוציא מהדורה חדשה של הספר "תולדות יעקב יוסף". הדגיש את ערך יישוב ארץ ישראל ובניין ירושלים. נוסף על כך שימש יועץ בהתנדבות בענייני שלום בית ובעניינים נפשיים. למדו אצלו תלמידים רבים, ובהם אורי זוהר, רבי שמואל טל, רבי מרדכי ארנון, רבי חיים קוק ורבי נתן רוטמן. נולדו לו שמונה עשר ילדים, ורבים מהם ממשיכים את דרכו החינוכית. נפטר אחרי מחלה בי"ח באדר ה'תשס"א (2001) ונקבר בהר הזיתים בירושלים. בין המספידים היו רבי שמואל אויערבך, רבי נתן צבי פינקל ורבי אביגדור נבנצל.