רבי ישכר דוב בעריש טורנהיים זי"ע - מוואלברוז

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקס"א (1801) בפיוטרקוב (פולין) לאביו רבי משה ולאמו בריינדיל. אביו נפטר כשהיה צעיר. נשא לאישה את אסתר מלכה, בת רבי אברהם צבי מוולבוז' (פולין), ולאחר נישואיו ישב בזגייז' ולמד אצל רבי שלום צבי כץ. נמנה עם תלמידיו של רבי יששכר בער מרדושיץ, ונסע גם אל רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא, אל רבי אלעזר מקוז'ניץ ואל רבי חיים מוואלברום, מתלמידי החוזה מלובלין. בשנת ה'תרכ"ב (1862), לאחר פטירת רבי אלעזר מקוז'ניץ, נעתר לבקשת החסידים, קיבל עליו את ההנהגה וכיהן כרב וכאדמו"ר בוולבוז'. כך נוסדה חסידות וולבוז'. חיבר את "עבודת יששכר" על התורה, "אמרי נועם" ו"סדר הזמנים" על המועדים. נפטר בא' בחשוון ה'תרל"ח (1877), ובנו בכורו רבי יעקב משה ירש את מקומו.