י

רבי יוסף רפאל חזן זי"ע - היר"ח

החק"ל

אחרונים

נולדה'תק"א, 1741 למניינם·איזמיר

נפטרכג בחשון ה'תקפ"א, 31/10/1820 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים

רב הכולל באיזמיר, אב"ד חברון והראשון לציון בירושלים, מחבר שו"ת חקרי לב.

קשרים

אביו
רבי חיים חזן
בני/בנות זוג
רושא חוה (ריינא) בת דניאל פאלאג'י
רבותיו
רבי יעקב אלבעלירבי חיים בכ"ררבי דוד אבואלעפייהרבי יצחק נוניס בילמונטי

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"א (1741) באיזמיר (טורקיה) לרבי חיים חזן, מרבני העיר. למד אצל אביו ואצל רבני איזמיר, ובהם רבי יעקב אלבעלי, רבי חיים בכ"ר ורבי דוד אבואלעפייה. בשנת ה'תקי"ח (1758) החל לדרוש בקהילת עץ חיים. לאחר מכן כיהן כדיין, כמרביץ תורה וכמורה צדק, ובשנת ה'תקנ"ד (1794) מונה לרב הכולל של איזמיר. בשנת ה'תקע"ג (1813) עלה לארץ ישראל וכיהן כאב"ד חברון, ובשנת ה'תקע"ח (1818), לאחר פטירת רבי יעקב קוראל, מונה לראשון לציון בירושלים. חיבורו הידוע הוא שו"ת חקרי לב, על ארבעת חלקי השולחן ערוך. כתב גם את ספר הדרושים מערכי לב ואת עמודי הרזי"ם על כתבי האר"י. נפטר בכ"ג בחשוון ה'תקפ"א (1820) בירושלים, ונקבר בהר הזיתים.

תולדות חייו

רבי רפאל יוסף חזן נולד בשנת ה'תק"א (1741) באיזמיר שבאימפריה העות'מאנית. אביו, רבי חיים חזן (השני), היה מרבני העיר ונפטר כשבנו היה צעיר. את לימודיו הראשונים עשה אצל אביו, ואחר כך למד אצל גדולי איזמיר: רבי יעקב אלבעלי, רבי חיים בכ"ר, רבי דוד אבואלעפייה ורבי יצחק נוניס בילמונטי. נשא לאישה את רושא חוה (ריינא), בתו של הגביר דניאל פאלאג'י. כבר בשנת ה'תקי"ח (1758), כשהיה כבן שבע עשרה, החל לדרוש בקהילת עץ חיים באיזמיר. בהמשך מונה לאחד משלושת דייני העיר, ובשנת ה'תקל"ד נתמנה למרביץ תורה שני. בשנת ה'תק"ן נבחר לר"מ ולמורה צדק, ובשנת ה'תקנ"ד (1794) מונה לרב הכולל של איזמיר, תחילה יחד עם רבי רפאל יצחק מאיו ואחר כך לבדו. בשנת ה'תקע"ג (1813) עלה לארץ ישראל והתיישב בחברון, ושם כיהן כמה שנים כאב"ד. בשנת ה'תקע"ח (1818), לאחר פטירת הראשון לציון רבי יעקב קוראל, הגיעו חכמי ירושלים לחברון ומינו אותו לראשון לציון. במשרה זו כיהן כשנתיים, עד פטירתו. חיבורו העיקרי הוא שו"ת חקרי לב, חידושי הלכה ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך, וכן חידושים על מסכת שבועות. במהדורה הראשונה נדפס בשמונה כרכים, ובמהדורה השנייה בשלושה עשר. שם הספר רומז בגימטריה לשמו ולשם אביו. מכתביו שנשארו בכתב יד נערך ספר הדרושים מערכי לב, בשני חלקים. כתב גם את עמודי הרזי"ם על כתבי האר"י ועל פירושי רבי שלום שרעבי, ואת קונטרס הזכרונות, שנדפס בסוף ספר ישרי לב של בנו רבי חיים דוד. בין תלמידיו היו בניו, חתנו רבי יעקב חיים פאלאג'י ונכדו רבי חיים פאלאג'י (החבי"ף), וכן רבי דוד מורדוך, רבי ברוך קאלומיטי, רבי רפאל ארדיט ורבי מאיר ארדיט. מבניו נודעו רבי רחמים אליהו חזן, רבי אליעזר חזן ורבי חיים דוד חזן, ובתו קאלי קאדין נישאה לרבי יעקב חיים פאלאג'י. נפטר בכ"ג בחשוון ה'תקפ"א (1820) בירושלים, כבן שבעים ותשע, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

ספריו3

  • חקרי לב
  • מערכי לב
  • עמודי הרזי"ם

קישורים חיצוניים