ח

רבי חיים זי"ע - החבי"ף

אחרונים

נולדיט בשבט ה'תקמ"ז, 07/02/1787 למניינם·איזמיר

נפטריז בשבט ה'תרכ"ח, 10/02/1868 למניינם·איזמיר

נטמןבית העלמין העתיק, איזמיר

חכם באשי ואב"ד איזמיר, פוסק ומקובל, מחבר כשמונים ספרים ובהם שו"ת נשמת כל חי וכף החיים.

קשרים

אביו
רבי יעקב פלאג'י
ילדיו
רבי אברהם פלאג'ירבי רחמים ניסים יצחק פלאג'ירבי יוסף פלאג'ילאה
רבותיו
רבי רפאל יוסף חזןרבי יצחק מאיורבי פנחס רפאל יהושע די שיגורהרבי יצחק גאטיניו
תלמידיו
רבי ניסים יצחק אלגראנטירבי יעקב אמאדורבי יוסף פלאג'י זי"ע

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקמ"ז (1787) באיזמיר (טורקיה), לאביו רבי יעקב פלאג'י. היה נכדו של רבי רפאל יוסף חזן בעל "חקרי לב", ולמד אצלו ואצל חכמים נוספים מחכמי העיר. בשנת ה'תקע"ג (1813) הוסמך להוראה, ושימש דיין וראש ישיבה באיזמיר. בשנת ה'תקצ"ז (1837) עמד בראש בית הדין של העיר, ובשנת ה'תרט"ו (1855) נתמנה לחכם באשי של איזמיר, והשלטון העות'מאני אישר את המינוי בפירמאן מאת הסולטאן. פעל לטובת העניים ולהקמת בית חולים יהודי בעיר. חיבר כשמונים ספרים בתנ"ך, תלמוד, מדרש, מוסר, הלכה וקבלה, ובהם שו"ת נשמת כל חי, שו"ת חקקי לב, כף החיים, מועד לכל חי ורוח חיים. רבים מחיבוריו המוקדמים אבדו בשריפה. נפטר באיזמיר בי"ז בשבט ה'תרכ"ח (1868), ונקבר בבית העלמין העתיק בעיר.

תולדות חייו

רבי חיים פלאג'י נולד באיזמיר שבאימפריה העות'מאנית בי"ט בשבט ה'תקמ"ז (1787). אביו היה רבי יעקב פלאג'י, ואמו בתו של רבי רפאל יוסף חזן בעל "חקרי לב", מגדולי חכמי איזמיר. ראשי התיבות של שמו הם החבי"ף. כבר בצעירותו התבלט בלימודו. רבותיו היו סבו רבי רפאל יוסף חזן, רבי יצחק מאיו, רבי פנחס רפאל יהושע די שיגורה ורבי יצחק גאטיניו. בשנת ה'תקע"ג (1813) הוסמך להוראה. בתחילת דרכו שימש דיין וראש ישיבה באיזמיר. בשנת ה'תקצ"ז (1837) נעשה אב בית הדין של העיר, ובשנת ה'תרט"ו (1855) נתמנה לחכם באשי, רבה הראשי של איזמיר. השלטון העות'מאני אישר את המינוי בפירמאן מאת הסולטאן. בתקופת כהונתו עמד בראש בית הדין הגדול של העיר. כשפרצה מחלוקת בינו ובין ועד הקהילה, שלחו השלטונות בקושטא שליח מיוחד ליישב אותה. נודע בדאגתו לעניי העיר. פעל לתיקון מס הבשר שהכביד על העניים, ופעל להקמת בית חולים יהודי ומוסדות צדקה נוספים. בעניין זה התכתב עם גבירים ידועים כגון בני משפחת רוטשילד ורבי משה מונטיפיורי. קבע תקנות בענייני חינוך, ובהן תקנה שילד לא יעזוב את התלמוד תורה לפני שילמד לפחות את התפילות. חיבר כשמונים ספרים, ולפי מקורות אחרים כשבעים. החל לכתוב כבר בגיל שש עשרה, וחיבוריו עוסקים בתנ"ך, בתלמוד, במדרש, במוסר, בהלכה ובקבלה וכוללים גם שאלות ותשובות. בין הידועים שבהם: שו"ת נשמת כל חי, שו"ת חקקי לב, שו"ת חיים ושלום, כף החיים (הלכה ומוסר על סדר היום, השבת וראש החודש), מועד לכל חי (דינים ומוסר למועדי השנה) ורוח חיים על סדר השולחן ערוך. בשריפה שפרצה בשנת ה'תר"א (1841) עלו באש רבים מחיבוריו המוקדמים, ורבים מכתביו נשארו בכתב יד. מסופר שלא מכר מעולם את ספריו. הוא נחשב לאחד מגדולי חכמי ספרד בדורות האחרונים, ופסקיו מובאים בספרות ההלכה עד היום. בניו היו רבי אברהם, רבי רחמים ניסים יצחק ורבי יוסף פלאג'י, ובתו לאה נישאה לרבי בן ציון ג'ורקיל. בין תלמידיו היו רבי ניסים יצחק אלגראנטי ורבי יעקב אמאדו. נפטר באיזמיר בי"ז בשבט ה'תרכ"ח (1868), בן שמונים ואחת, ונקבר בבית העלמין העתיק בעיר בהלוויה ממלכתית, שהשתתפו בה נציגי השלטון העות'מאני ונציגי מדינות זרות. לפי המסופר, המצבה שלו היא היחידה בבית העלמין הפונה מזרחה.

ספריו6

  • כף החיים
  • מועד לכל חי
  • רוח חיים
  • שו"ת חיים ושלום
  • שו"ת חקקי לב
  • שו"ת נשמת כל חי

קישורים חיצוניים