
קשרים
- אביו
- רבי יעקב פלאג'י
- אמו
- קאלי קאדין
- בני/בנות זוג
- אסתרולה בת יצחק רבי
- ילדיו
- רבי אברהם פלאג'ירבי רחמים נסים יצחק פלאג'ירבי יוסף פלאג'ירבי רחמים נסים פלאג'י זי"ע - רנ"י
- רבותיו
- רבי רפאל יוסף חזןרבי יצחק מאיורבי פנחס רפאל יהושע די שיגורהרבי יצחק גאטינייורבי רפאל יצחק מאיו
- תלמידיו
- רבי אברהם פלאג'ירבי נסים יצחק אלגראנאטירבי יעקב אמאדורבי בכור יעקב יעבץרבי יהושע אלעזר הכהן חמדי זי"ע
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד באיזמיר (טורקיה) בשנת ה'תקמ"ח (1788) לאביו רבי יעקב פלאג'י, נכדו מצד אמו של רבי רפאל יוסף חזן בעל "חקרי לב". למד אצל סבו, אצל רבי יצחק מאיו ואצל רבי יצחק גאטינייו, ובשנת ה'תקע"ג (1813) קיבל מסבו סמיכה מלאה. כל עוד אביו היה בחיים לא נשא במשרה ציבורית. בשנת ה'תקפ"ח (1828) התמנה לדיין ולראש ישיבת "בית יעקב רבי" באיזמיר, בשנת ה'תקצ"ז (1837) לאב בית הדין, ובשנת ה'תרט"ו (1855) לחכם באשי של העיר. חיבר כשמונים ספרים בתנ"ך, בתלמוד, במדרש, במוסר, בהלכה ובקבלה, ובהם "כף החיים", "לב חיים", שו"ת "חקקי לב" ו"ברכת מועדיך לחיים". נפטר בי"ז בשבט ה'תרכ"ח (1868) ונקבר בבית העלמין העתיק באיזמיר.
תולדות חייו
רבי חיים פלאג'י נולד באיזמיר שבאימפריה העות'מאנית בשנת ה'תקמ"ח (1788), ויש מקורות שבהם השנה היא ה'תקמ"ז (1787). אביו היה רבי יעקב פלאג'י ואמו קאלי קאדין, בתו של רבי רפאל יוסף חזן בעל "חקרי לב", שבערוב ימיו כיהן כראשון לציון. בשנת ה'תקס"ז (1807) נשא לאישה את אסתרולה, בתו של יצחק רבי, והיא נפטרה בשנת ה'תקצ"ח (1838). בצעירותו למד אצל רבי יצחק מאיו ואצל סבו רבי רפאל יוסף חזן, ולמד גם אצל רבי פנחס רפאל יהושע די שיגורה ואצל רבי יצחק גאטינייו. בשנת ה'תקע"ג (1813) קיבל מסבו סמיכה מלאה, ונסמך גם על ידי רבי חיים יצחק אלגאזי. כל עוד אביו היה בחיים נמנע מלכהן במשרה ציבורית. בשנת ה'תקפ"ח (1828) הסכים לכהן כדיין בבית הדין וכראש ישיבת "בית יעקב רבי" באיזמיר. בשנת ה'תקצ"ז (1837) התמנה לאב בית הדין הגדול בעיר, ובשנת ה'תרט"ו (1855) לחכם באשי של איזמיר, ומינויו אושר על ידי הסולטאן עבד אל-מג'יד הראשון. בתפקידיו אלה דאג לעניי הקהילה והוכיח את עשיריה, תיקן תקנות, הקים מוסדות צדקה וחסד ופעל להקמת בית חולים יהודי בעיר. החל לכתוב ספרים בגיל שש עשרה, וחיבר כשמונים ספרים: חיבורים על התנ"ך ועל התלמוד, ספרי מדרש ודרושים, ספרי מוסר וחיבורים רבים בהלכה, בקבלה ובשו"ת. ספרו הראשון היה "סמיכה לחיים", שחיבר יחד עם סבו. את ספריו לא מכר מעולם, אלא חילק אותם בחינם. בשרפה הגדולה שפרצה באיזמיר בי"א באב ה'תר"א (1841) חרבה שכונת היהודים, ו-54 מכתבי היד שלו עלו באש. חלק מהם שב וכתב, ועשרות מספריו יצאו לאור, בהם "כף החיים", "לב חיים", "חיים ביד" ושו"ת "חקקי לב". ספרו "ברכת מועדיך לחיים" יצא לאור יום אחד לפני פטירתו. בניו היו רבי אברהם פלאג'י, שכיהן אחריו כאב בית הדין של איזמיר, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י ורבי יוסף פלאג'י. בין תלמידיו היו רבי נסים יצחק אלגראנאטי, רבי יעקב אמאדו ורבי בכור יעקב יעבץ. נפטר בי"ז בשבט ה'תרכ"ח (1868) באיזמיר, ונקבר בבית העלמין העתיק בעיר. בהלווייתו, שנערכה כהלוויה ממלכתית, השתתפו נציגי הצבא והשלטון ונציגים זרים.
ספריו6
- ברכת מועדיך לחיים
- חיים ביד
- כף החיים
- לב חיים
- סמיכה לחיים
- שו"ת חקקי לב