
רבי דוד אבוחצירא זי"ע
נולדה'תרכ"ו, 1866 למניינם·ריסאני
נפטריד בכסליו ה'תר"פ, 06/12/1919 למניינם
מגדולי חכמי תאפילאלת במרוקו ומנהיג קהילתה, מחבר "פתח האהל", שהוצא להורג בידי מורד מקומי.
קשרים
- רבותיו
- רבי יעקב אבוחצירארבי יצחק אבוחצירארבי משה תורג'מןרבי יצחק אבוחצירא הי"ד - הראשון
מקומות בהם פעל
- ריסאניראש הקהילה והישיבה בתאפילאלת (1908–1919)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרכ"ו (1866) בריסאני שבחבל תאפילאלת (מרוקו), בנו הבכור של רבי מסעוד אבוחצירא. גדל על ברכי סבו, רבי יעקב אבוחצירא בעל "אביר יעקב", ולמד בישיבה שבעירו אצל דודו רבי יצחק ואצל רבי משה תורג'מן. בשנת ה'תרס"ח (1908), אחרי פטירת אביו, עמד בראש הקהילה והישיבה. בתוך זמן קצר העביר את הנהגת הישיבה לאחיו הצעיר, רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי), והסתגר בעליית ביתו בתורה ובפרישות. חיבר את "פתח האהל" על התורה, "רישא וסיפא" ו"שכל טוב", וכן פיוטים ושירים. ביום י"ד כסלו ה'תר"פ (1919), בשבת, הוציא אותו להורג בירי תותח מורד מקומי שתפס את השלטון באזור. ספריו יצאו לאור בירושלים בשנת ה'תרפ"ג (1923).
תולדות חייו
רבי דוד אבוחצירא נולד בשנת ה'תרכ"ו (1866) בריסאני שבחבל תאפילאלת בדרום-מזרח מרוקו, בנו הבכור של רבי מסעוד אבוחצירא ונכדו של רבי יעקב אבוחצירא בעל "אביר יעקב". רבי מסעוד עמד בראש הקהילה והישיבה אחרי אביו. רבי ישראל אבוחצירא, הבבא סאלי, היה אחיו הצעיר. בצעירותו גדל בתורה וביראה על ברכי סבו, רבי יעקב. בישיבה המשפחתית בתאפילאלת למד אצל דודו, רבי יצחק, ואצל רבי משה תורג'מן. בתקופה מאוחרת יותר התבודד ללימוד ולסיגופים יחד עם חמיו, רבי אליהו הכהן, ועם רבי משה תורג'מן. אביו נפטר בשנת ה'תרס"ח (1908), ורבי דוד, בן ארבעים ושתיים, נטל עליו את הנהגת הקהילה והישיבה. בתוך שנה חילק את סמכויותיו בין בני המשפחה ומסר את ראשות הישיבה לאחיו רבי ישראל. בשנים ה'תרס"ט-ה'תרע"ד (1909-1914) הסתגר בעליית ביתו ועסק בתורה ובפרישות. לפי המסופר סירב להצטלם, ולכן לא נשארה ממנו תמונה. חיבורו העיקרי, "פתח האהל", הוא פירוש על התורה בדרך הפרד"ס, בארבעה כרכים. חיבר גם את "רישא וסיפא" ואת "שכל טוב" בשני חלקים, וכתב שירים ופיוטים שנאספו בקובץ "יגל יעקב". ספריו יצאו לאור אחרי פטירתו, בירושלים בשנת ה'תרפ"ג (1923), ובשנת ה'תשע"ד (2014) נדפסו מחדש בהוצאה מוערת. במשפחתו פקדו אותו צרות רבות. הוא התאלמן פעמיים, וכל בניו נפטרו בחייו מלבד הצעיר שבהם. בתו אסתר נישאה לאחיו הצעיר, רבי יצחק אבוחצירא. בימי המאבק בשלטון הצרפתי במרוקו תפס את השלטון באזור תאפילאלת מורד מקומי, מולאי מוחמד בן קאסם. הוא חשד בבני המשפחה שהם משתפים פעולה עם הצרפתים ופגע ביהודי האזור. ביום י"ד כסלו ה'תר"פ (1919), בשבת, הוצא רבי דוד להורג בירי תותח. כעבור ימים אחדים הוחזרה גופתו לראשי הקהילה, והוא נקבר בתאפילאלת בהלוויה צנועה, שכן נאסר על היהודים להתאבל עליו. בשנות העשרים לאלף השישי (שנות החמישים של המאה העשרים) נבנה בשכונת ואדי סאליב בחיפה בית כנסת על שמו.
ספריו3
- פתח האהל
- רישא וסיפא
- שכל טוב