
קשרים
- אביו
- רבי מסעוד
- ילדיו
- רבי יצחק אבוחצירא הי"ד - הראשוןרבי מסעוד אבוחצירא זי"ערבי אברהם אבוחצירא זי"ערבי אהרן אבוחצירא זי"ע
- רבותיו
- רבי מסעוד אבוחצירארבי מרדכי בן שאולרבי ישועה דנינו
- תלמידיו
- רבי דוד אבוחצירא זי"ערבי אהרן אבוחצירארבי יצחק אבוחצירארבי שלמה חיוןרבי מסעוד אבוחצירא זי"ע
מקומות בהם פעל
- תאפילאלתרב ומנהיג הקהילה (עד 1879)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקס"ו (1806) בתאפילאלת (מרוקו) לאביו רבי מסעוד. למד אצל אביו ואצל רבי מרדכי בן שאול, ונסמך לרבנות על ידי רבי ישועה דנינו. במשך עשרות שנים שימש רב, דיין, דרשן ומנהיג קהילת תאפילאלת, וכבר בשנות השלושים לחייו הופנו אליו שאלות מגדולי חכמי מרוקו. עיקר עיסוקו היה בקבלה, אך הורה שאין לגשת לתורת הסוד בלי לימוד המקרא, המשנה והתלמוד תחילה. נודע כבעל מופת, והוא אבי שושלת אבוחצירא. חיבר ספרים רבים, ובהם "פתוחי חותם" ו"מחשוף הלבן" על התורה, "אלף בינה" ו"מעגלי צדק", שו"ת "יורו משפטיך ליעקב", "בגדי השרד" על ההגדה ופיוטים שקובצו ב"יגל יעקב". בשנת ה'תר"ם (1879) יצא לעלות לארץ ישראל, ובדרכו חלה ונפטר בדמנהור שבמצרים בכ' בטבת ה'תר"ם (1880), ושם נקבר.
תולדות חייו
רבי יעקב אבוחצירא נולד בשנת ה'תקס"ו (1806) בחבל תאפילאלת שבדרום-מזרח מרוקו, לאביו רבי מסעוד, ממשפחה שמסורתה מייחסת אותה לרבי שמואל אלבז. בילדותו למד מאביו מקרא וטעמי המקרא, ואחר כך משנה ותלמוד. לפי מסורת צאצאיו, כבר בגיל שש-עשרה היה בקי בכל חלקי התורה, ורבו רבי מרדכי בן שאול חיבר שיר לכבודו. הוא נסמך לרבנות על ידי רבי ישועה דנינו. במשך עשרות שנים שימש רב, דיין, דרשן ומנהיג קהילת תאפילאלת. כבר בשנות השלושים לחייו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים במרוקו, ושאלות הופנו אליו מגדולי חכמי המדינה. חלק מתשובותיו הובאו בספרי השו"ת של חכמי דורו. הוא עסק גם בצורכי הציבור: בתיקון ענייני דת, בהשכנת שלום בין אנשים ובין בני זוג ובאיסוף כספים לעניים. בניו ותלמידיו העידו על סדר יומו: לפי בנו רבי אהרן, היה חוזר בכל לילה על שמונה-עשר פרקי משנה בעל פה, ישן שינת עראי בלבד, אמר תיקון חצות ולמד קבלה עד הבוקר. בנו רבי יצחק תיאר כיצד נמנע משיחת חולין והרבה בתעניות, ותלמידו רבי שלמה חיון סיפר על פרישותו ועל הצדקה הרבה שנתן לעניים ולתלמידי חכמים. עיקר לימודו היה בקבלה, בעיקר על פי שיטת האר"י, אך הוא התנגד ללימוד תורת הסוד בלי בקיאות קודמת בפשט ובתלמוד. בהקדמה לספרו "אלף בינה" הורה על סדר לימוד: מקרא, משנה, גמרא והלכה, ורק לבסוף הסוד. הוא נודע כבעל מופת במרוקו, במצרים ובארץ ישראל, ורבים באו לקבל את ברכתו, ובהם גם מוסלמים, שהעריכו אותו מאוד. חיבוריו רבים: "פתוחי חותם", פירוש על התורה בדרך הפרד"ס; "מחשוף הלבן", דרשות וביאורים על התורה; "גנזי המלך" על פתיחת ספר בראשית ועל השבת; "מעגלי צדק", בעיקר על מזמור קי"ט בתהלים; "אלף בינה", קבלה ומוסר על פי מזמורי תהלים; "יורו משפטיך ליעקב", שאלות ותשובות בעיקר בדיני ממונות; "שערי ארוכה", מוסר לימים הנוראים; "בגדי השרד", פירוש קבלי על הגדה של פסח; "דורש טוב", דרשות; וכן "שערי תשובה" ו"לבונה זכה". הוא היה הראשון במשפחת אבוחצירא שחיבר פיוטים, ופיוטיו לכל מועדי השנה קובצו בספר "יגל יעקב". כמה מחיבוריו אבדו. כל ימיו השתוקק לעלות לארץ ישראל, אך בני קהילתו מנעו ממנו לעזוב. רק בניסיון השישי, בשנת ה'תר"ם (1879), הסכימו לכך לאחר שהבטיח שבנו רבי מסעוד ימלא את מקומו ברבנות. הוא עבר באלג'יריה, בתוניסיה ובלוב והגיע למצרים, ובדמנהור התארח בבית רבי משה סרוסי. שם חלה פתאום ונפטר בכ' בטבת ה'תר"ם (4 בינואר 1880), ונקבר בעיר. השאיר ארבעה בנים ושתי בנות, והוא אבי שושלת אבוחצירא; מצאצאיו נכדו רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי). על שמו נקרא היישוב כוכב יעקב.
ספריו10
- אלף בינה
- בגדי השרד
- גנזי המלך
- דורש טוב
- יגל יעקב
- מחשוף הלבן
- מעגלי צדק
- פתוחי חותם
- שו"ת יורו משפטיך ליעקב
- שערי ארוכה