רבי דוב בעריש זי"ע - מביאלה

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"פ (1820) לרבי אברהם לנדא, הגאון מטשכנוב. בצעירותו נסע לחצרו של רבי יצחק מוורקא והיה מתלמידיו הבולטים, ונסע עמו גם אל רבי מנחם מנדל מקוצק. כן היה מקורב לבנו, רבי מנחם מנדל מוורקא. ישב בעיירה ביאלה (פולין). לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוורקא בשנת ה'תרכ"ח (1868) הכתירוהו רוב חסידי וורקא לאדמו"ר, ובמקביל החל גם רבי שמחה בונם, בן רבו, להנהיג חסידים. בניגוד לשיטת רבו, סבר שהעושר טוב לישראל, ושנות הנהגתו נקראו בפי החסידים "שנות השובע". נהג לערוך שולחנות גם בימות החול ואמר בהם דברי תורה, ודבריו נאספו בספר "מגיד דבריו ליעקב". נפטר בכ"ה בסיון ה'תרל"ו (1876) ונקבר בביאלה. בנו, רבי אהרן צבי לנדא, המשיך להנהיג חסידים אחריו, ורוב חסידיו פנו לרבי יחיאל מאלכסנדר.