רבי פנחס הלוי הורוביץ - בעל ההפלאה

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תצ"א (1731) בצ'ורטקוב שבגליציה (היום באוקראינה), לאביו רבי צבי הירש הורוביץ, רבה של צ'ורטקוב, ולאמו מלכה. היה מצאצאי משפחת הורוביץ המיוחסת, ואחיו הגדולים היו רבי נחום ורבי שמואל שמעלקא הורוביץ, לימים רבה של ניקלשבורג. אביו היה רבו הראשון, וכשנה למד גם אצל אחיו רבי נחום. יחד עם אחיו רבי שמעלקא הסתופף בחצר המגיד ממזריטש והיה מתלמידיו. עם זאת, בשונה מחבריו תלמידי המגיד, לא הנהיג עדה חסידית בגלוי. תחילה כיהן ברבנות ויטקוב, ואחר כך ברבנות לחוביץ' שבליטא (היום בבלארוס). בשנת ה'תקל"ב (1772), בעידוד רבו, עבר ממזרח אירופה למערבה ונתמנה לרבה של קהילת פרנקפורט דמיין שבגרמניה. בתפקיד זה כיהן כ-33 שנה עד פטירתו. בפרנקפורט עמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים. המפורסם שבהם היה רבי משה סופר בעל "חתם סופר", ומלבדו למדו אצלו רבי אברהם הלוי בינג, לימים רבה של וירצבורג, ורבי יצחק אריה וורמסר, "הבעל שם ממיכלשטט". בימי כהונתו התפשטה בגרמניה תנועת ההשכלה בהנהגת משה מנדלסון. עם פרסום תרגום התורה לגרמנית וביאורו של מנדלסון, נשא בשנת ה'תקמ"ב (1782) דרשה חריפה נגדו בבית הכנסת המרכזי של העיר, והיא נדפסה בשם "תוכחת מוסר". לחיבוריו קרא בשם הכולל "הפלאה", על פי ראשי התיבות של שמו, ועל שמם נודע בכינוי "בעל ההפלאה". החשובים שבהם: "כתובה" על מסכת כתובות; "המקנה" על מסכת קידושין, ואחריו קונטרס על שולחן ערוך אבן העזר; "פנים יפות" על התורה, שנדפס אחרי פטירתו; "נתיבות לשבת"; "חידושי הפלאה" על מסכת ברכות ועל שולחן ערוך יורה דעה; שו"ת "גבעת פנחס", שנדפס אחרי פטירתו; ופירוש על הגדה של פסח. ספריו נלמדים עד היום בעולם הישיבות כספרי יסוד בעיון. בנו רבי צבי הירש הורוביץ, מחבר "מחנה לוי", ירש את מקומו ברבנות פרנקפורט. בערוב ימיו איבד את מאור עיניו בגלל מחלת עיניים. נפטר בד' בתמוז ה'תקס"ה (1805), כבן 74, בפרנקפורט, ונקבר בבית העלמין היהודי הישן של העיר.