רבי יצחק אריה וורמסר זי"ע - הבעל שם ממיכלשטאט

תולדות חייו

רבי יצחק אריה (זקל לייב) וורמסר נולד בשנת ה'תקכ"ח (1768) במיכלשטאט שבמחוז ארבך בחבל הסן (גרמניה). אביו, רבי מתתיהו, היה סוחר בעיר ונפטר בשנת 1802, ואמו, מרת שרלה, נפטרה בשנת 1791. לפי מסורת המשפחה הם היו מצאצאי משפחת לוריא, שהמהרש"ל והאר"י נמנים עליה. בצעירותו נסע לפרנקפורט ולמד בישיבת רבי נתן אדלר. שם למד יחד עם רבי משה סופר בעל "חתם סופר", שהיה אז תלמיד בישיבה. הוא למד גם אצל רבי פנחס הלוי הורוביץ בעל "ההפלאה", רבה של פרנקפורט. בשנות לימודיו נהג בפרישות וסיגופים והעמיק בלימוד הקבלה. בפרנקפורט נשא לאשה את אדלהייד, ולאחר פטירתה בשנת 1809 נשא את חנה ממנהיים. בסביבות שנת 1790 שב למיכלשטאט. לאחר פטירת הוריו התמנה לרב העיר, אף שחלק מבני הקהילה התנגדו למינויו. הוא ייסד במיכלשטאט ישיבה ועמד בראשה שנים רבות. מלבד תלמוד, מקרא וקבלה למדו בה גם את שפת המדינה, חשבון ופילוסופיה. עד שנת 1822 כיהן גם כרב מחוז מוכר מטעם השלטונות. עיקר פרסומו בא לו כבעל שם שעסק בקבלה מעשית. חולים רבים, ובהם חולי נפש, פנו אליו ונושעו לפי המסופר, ועל שם כך נקרא "הבעל שם ממיכלשטאט". גדולי דורו, ובהם החתם סופר ורבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"ם", ביקשו ממנו שיתפלל עליהם. רוב חידושיו נשרפו בשרפה בשנת ה'תקפ"ה (1825). מחיבוריו נשתמר רק "שארית יצחק". בדורות מאוחרים יותר יצא לאור קובץ הגהותיו על הש"ס ועל השולחן ערוך. נפטר בתשרי ה'תר"ח (1847), בגיל 79 בערך, ונקבר בבית העלמין היהודי במיכלשטאט. הנאצים ניתצו את מצבתו בשנת 1940, ובשנת ה'תש"ז (1947) הקים אותה מחדש נינו, פרץ דרייפוס. קברו משמש מקום עלייה לרגל, ורבים פוקדים אותו ביום פטירתו.