רבי אהרן הלוי זי"ע - הרא"ה

תולדות חייו

רבי אהרן בן רבי יוסף הלוי, המכונה הרא"ה, נולד בגירונה שבקטלוניה (ספרד) למשפחה מיוחסת. מצד אביו היה דור חמישי לרבי זרחיה הלוי בעל "המאור", ומצד אמו, קלרה, היה נכדו של רבי אהרן מלוניל, בנו של רבי משולם בן יעקב מלוניל. עיקר חינוכו היה בברצלונה, ולכן נקרא לעתים "הלוי מברצלונה" או "הברצלוני". אחיו הגדול היה רבי פנחס הלוי, שאף היה מרבותיו. בצעירותו למד תורה אצל אחיו רבי פנחס ואצל הרמב"ן, ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו של הרמב"ן. חברו לספסל הלימודים היה הרשב"א, ובין השניים נתגלעו מחלוקות הלכתיות רבות. בשנת ה'ל"ח (1278) נקרא לסרגוסה ליישב מחלוקת בקהילה, ובשנת ה'מ"ד (1284) מונה לרב העיר. לאחר מכן שהה תקופה בטולדו, חזר לברצלונה, ולבסוף עבר למונפלייה שבדרום צרפת, שם הרביץ תורה, כנראה עד סוף ימיו. חיבורו החשוב הוא "בדק הבית", ובו השגות על ספר "תורת הבית" לרשב"א בהלכות איסור והיתר. הרשב"א השיב על השגות אלו בספרו "משמרת הבית", אך הרא"ה לא השיב עליו, כיון שנפטר שנים אחדות קודם לכן. כמו כן חיבר חידושים על התלמוד, "חידושי הרא"ה", ומהם נשתמרו חידושיו על מסכתות כתובות, סוכה, ביצה, קידושין, עבודה זרה וחולין. על הלכות הרי"ף חיבר פירוש, שחלקו על מסכתות ברכות ותענית נדפס בשם "פקודת הלויים". חיבור נוסף, "נזר הקודש", פירוש קצר על כל התלמוד בדומה להלכות הרי"ף, לא הגיע לידינו. בעבר יוחס לו ספר החינוך, אך כיום מקובל שאין הוא מחברו, ויש שייחסו את הספר לאחיו רבי פנחס הלוי. מתלמידיו המפורסמים הריטב"א, רבי יום טוב בן אברהם אשבילי, שהיה תלמידו המובהק, וכן רבי דון אשתרוק קרשקש ורבי קרשקש וידאל. דבריו מובאים רבות בספרות הראשונים שאחריו, בעיקר בחידושי הריטב"א. נפטר בסביבות שנת ה'ס"ג (1303), ככל הנראה במונפלייה. מקום קבורתו אינו ידוע.