רבי אליעזר זי"ע - בן הורקנוס

תולדות חייו

רבי אליעזר בן הורקנוס, המכונה גם "רבי אליעזר הגדול", היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו. אביו הורקנוס היה בעל קרקעות עשיר, ולפי המסורת התייחס בן הורקנוס מצד אביו לאהרן הכהן ומצד אמו למשה רבנו. בבית אביו לא למד תורה, ובצעירותו עבד בשדות המשפחה. לפי המסופר במדרש עזב את בית אביו בניגוד לרצונו ועלה לירושלים, ושם למד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי מתוך דוחק ועוני. הוא עלה בלימודו עד שנמנה עם חמשת תלמידיו המובהקים של רבן יוחנן, שכינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טפה". כשבא אביו לירושלים כדי לנשלו מנכסיו, שמע אותו דורש לפני חכמים ורצה להוריש לו את כל נכסיו. רבי אליעזר ביקש שהנכסים יתחלקו בשווה בינו לבין אחיו. לאחר החורבן עבר ליבנה ונמנה עם חברי הסנהדרין בימי רבן גמליאל דיבנה, ונשא לאשה את אחותו אימא שלום. לימים קבע את מקומו בלוד, ושם עמד בראש ישיבה ובית דין. כמו כן היו לו כרמים בכפר טבי הסמוך. שיטתו בהלכה נטתה לבית שמאי, ונודע בנאמנותו המוחלטת למה ששמע מרבותיו. במחלוקת תנורו של עכנאי עמד על דעתו נגד דעת הרוב, וחכמים נידוהו. דבריו מובאים במקומות רבים במשנה, בתוספתא ובמדרשי ההלכה, ומיוחס לו המדרש "פרקי דרבי אליעזר". בין תלמידיו היו רבי עקיבא, רבי ישמעאל, אונקלוס הגר, רבי חנינא בן תרדיון, רבי אלעזר בן עזריה ורבי יוחנן בן נורי. אחד מבניו נקרא הורקנוס על שם סבו. כשחלה נכנסו אצלו רבי עקיבא וחבריו לבקרו. הוא נפטר בערב שבת בקיסריה, ומיטתו הובאה ללוד. לאחר פטירתו התיר רבי יהושע את נדרו. מקום קבורתו אינו ידוע בוודאות: מן התלמוד משתמע שנקבר בלוד, ולפי מסורות מאוחרות יותר נקבר בעלמא, בצפת, בעין זיתים או בטבריה, שבה נמצא היום ציון על שמו.