
קשרים
- אביו
- אברהם
- ילדיו
- רבי יהודה
- רבותיו
- רבנו יונה גירונדיהרמב"ןרבי משה זי"ע - הרמב"ן
- תלמידיו
- הריטב"ארבנו בחיי בן אשררבי יהושע אבן שועיברבי שם טוב אבן גאוןרבי אברהם בן ישמעאלרבי יום טוב אשבלי - ריטב"א
מקומות בהם פעל
- ברצלונהרב הקהילה וראש הישיבה (עד 1310)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ד'תתקצ"ה (1235) בברצלונה (ספרד) לאביו רבי אברהם. למד אצל רבנו יונה גירונדי, שראה בו את רבו המובהק, ואצל הרמב"ן. עמד בראש קהילת ברצלונה ובראש ישיבתה, ונחשב לראש חכמי ספרד בדורו. אליו נשלחו שאלות מקהילות רבות בספרד ומחוצה לה, ותשובותיו, שנאספו בשו"ת הרשב"א, הפכו לספר יסוד בפסיקת ההלכה. חיבר חידושים על מסכתות רבות בש"ס, את ספר תורת הבית בהלכות איסור והיתר ונידה, את עבודת הקודש בהלכות שבת ומועד, ואת פסקי חלה. בין תלמידיו היו הריטב"א, רבנו בחיי בן אשר ורבי יהושע אבן שועיב. נפטר בשנת ה'ע' (1310) בברצלונה, ובנו רבי יהודה עמד אחריו בראש הקהילה.
תולדות חייו
רבי שלמה בן אברהם אדרת, הידוע בכינוי הרשב"א, נולד בשנת ד'תתקצ"ה (1235) בברצלונה שבממלכת אראגון, לאביו רבי אברהם. בברצלונה חי ופעל כל ימיו, ושם הקים את ביתו ואת ישיבתו. בצעירותו למד אצל רבנו יונה גירונדי, שאותו ראה כרבו המובהק, ואצל הרמב"ן, שאת שיטתו בלימוד הגמרא המשיך והרחיב. כמו כן מסופר שלמד אצל רבי יצחק בר אברהם מנרבונה. מרבותיו ספג את דרך הלימוד של חכמי ספרד וחכמי צרפת גם יחד, המשלבת עיון מעמיק בסוגיות עם הכרעה הלכתית ברורה. הרשב"א עמד בראש קהילת ברצלונה ובראש ישיבתה במשך שנים רבות, ונחשב לראש חכמי ספרד בדורו. שמו יצא בכל תפוצות ישראל, ואליו הופנו שאלות בהלכה, בפרשנות ובאמונה מספרד, מפרובנס, מצפון אפריקה ומארצות רחוקות יותר. תשובותיו, שנאספו בספר שו"ת הרשב"א, עוסקות בכל תחומי ההלכה, ובכללם בענייני קהילה וציבור, ובשל כך ראו בו חוקרים את אבי המשפט המנהלי העברי. ספר התשובות הפך לספר יסוד בפסיקת ההלכה, ורבי יוסף קארו בעל "בית יוסף" כינה אותו "מעין המתגבר, עמוד העולם". מלבד תשובותיו חיבר הרשב"א חידושים על מסכתות רבות בש"ס, המצטיינים בבירור הסוגיה ובהכרעה בין שיטות הראשונים שקדמו לו. בתחום ההלכה כתב את ספר תורת הבית בהלכות איסור והיתר ונידה, בנוסח ארוך ובנוסח קצר, ואת שער המים בהלכות מקוואות. על השגות רבי אהרן הלוי (הרא"ה) על תורת הבית השיב בספר משמרת הבית. עוד חיבר את עבודת הקודש בהלכות שבת ומועדים ואת פסקי חלה, וכן מאמר פולמוסי כנגד טענות מוסלמיות, המכונה מאמר על ישמעאל. הרשב"א היה מעורב בפולמוס על לימוד הפילוסופיה שהתעורר בדורו, ובשנת ה'ס"ה (1305) הטיל יחד עם חכמי ברצלונה חרם על מי שילמד חכמות חיצוניות לפני הגיעו לגיל עשרים וחמש, מתוך חשש לפגיעה באמונה ובקיום המצוות. בישיבתו גדלו רבים מגדולי הדור שאחריו, ובהם הריטב"א, רבנו בחיי בן אשר, רבי יהושע אבן שועיב, רבי שם טוב אבן גאון ורבי אברהם בן ישמעאל. הרשב"א נפטר בשנת ה'ע' (1310) בברצלונה, ובנו רבי יהודה עמד אחריו בראש הקהילה.