רבי אברהם הלל גולדברג זי"ע

תולדות חייו

רבי אברהם הלל גולדברג נולד בא' בשבט ה'תר"ע (1910) בעיירה סקידל שבמחוז גרודנה (היום בבלארוס). אביו, רבי יצחק גולדברג, שימש בעיר כשוחט ובודק, ואמו לאה הייתה בתו של רבי הלל זאב עמיאל. בצעירותו למד בישיבת קוברין אצל רבי פסח פרושקין, ואחר כך בישיבת שער התורה בגרודנה אצל רבי שמעון שקופ בעל "שערי יושר". הוא גם שימש את החפץ חיים. את סמיכתו לרבנות קיבל מרבי שמעון שקופ ומגדולי תורה נוספים, ובארץ ישראל הוסמך גם על ידי רבי ראובן כ"ץ, רבה של פתח תקווה. בפולין עמד בראש ישיבה קטנה בסקידל, ניהל את בית הספר "תורה ודעת" שלימד בשפה העברית, ופעל בשדה החינוך התורני ובמוסדות צדקה. בשנת ה'תש"א (1941) עלה לארץ ישראל במסגרת הסרטיפיקטים שהשיגה ישיבת מרכז הרב בירושלים, ולמד בה אצל רבי יעקב משה חרל"פ. בארץ שירת בהגנה, במחלקה דתית בפתח תקווה, נלחם במלחמת העצמאות ושירת בצבא הגנה לישראל. כיהן במשך עשרות שנים כרב המושב כפר פינס של הפועל המזרחי, והיה חבר במועצה המרכזית של מועצת הרבנים של הפועל המזרחי ובארגון הארצי לשמירת השבת. כמו כן מסר שיעורים בישיבת ירחי כלה בפתח תקווה. בשנת ה'תש"ו (1946) נשא לאשה את יוכבד, בתו של רבי אליעזר פנחס טהורי. עיקר עיסוקו התורני היה בהלכות המצוות התלויות בארץ. בספרו "הארץ ומצוותיה" (ה'תשמ"ח, 1988) עסק בהלכות תרומות ומעשרות, ערלה, כלאיים, שמיטת קרקעות ושמיטת כספים, חלה, ביכורים ומתנות עניים, והספר זכה להסכמות של גדולי תורה, ובהם רבי שלמה זלמן אויערבך. בספרו "הלכות שמיטה" (ה'תשמ"ו, 1986) ביאר את דיני השביעית על פי הרמב"ם והאחרונים ולאור שיטת החזון איש. חיבר גם את "עמוד החסד", נספח לספר "אהבת חסד", ואת "פה קדוש", נספח לספר "שמירת הלשון", ופרסם מאמרים רבים בעיתונות הדתית בוורשה, בווילנה ובארץ ישראל. נפטר בניסן ה'תשנ"ד (1994) ונקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים. בנו רבי יוסף גולדברג כיהן כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב וחיבר את "גט מעושה".