
רבי שמריהו נח זי"ע - הרש"נ
אדמו"ר מבוברויסק
רבה של בוברויסק ואדמו"ר חב"ד-קאפוסט, מחבר ספר המאמרים שמן למאור.
קשרים
- אביו
- רבי יהודה ליב שניאורסון
- בני/בנות זוג
- אסתר ליבא
- ילדיו
- רבי מנחם מענדל שניאורסון
- רבותיו
- רבי מנחם מענדל שניאורסון (הצמח צדק)רבי יהודה ליב שניאורסוןרבי שלמה זלמן שניאורסון
- תלמידיו
- רבי שלמה יוסף זויןרבי שמואל קיפניס
מקומות בהם פעל
- ליובאוויטשלמד אצל סבו הצמח צדק
- בוברויסקרב העיר ואדמו"ר (1871–1923)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תר"ב (1842) בליובאוויטש (רוסיה), בנו של רבי יהודה ליב שניאורסון, אדמו"ר קאפוסט, ונכדו של רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק". למד אצל סבו, אצל אביו ואצל אחיו רבי שלמה זלמן שניאורסון. בשנת ה'תרל"א (1871) התמנה לרב בבוברויסק (בלארוס) וכיהן בה כחמישים שנה. לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת ה'תר"ס (1900) עמד בראש חסידות חב"ד-קאפוסט. ייסד בעירו ישיבה, שבנו רבי מנחם מענדל עמד בראשה ושממנה יצאו עשרות רבנים. עמד בראש המחנה השמרני שהתנגד ל"חדר המתוקן", ועמד גם בראש כולל חב"ד בארץ ישראל. מאמריו נדפסו בספר "שמן למאור". נפטר בט"ו בטבת ה'תרפ"ג (1923) ונקבר בבוברויסק.
תולדות חייו
רבי שמריהו נח שניאורסון נולד בשנת ה'תר"ב (1842) בליובאוויטש, בנו השלישי של רבי יהודה ליב שניאורסון (מהרי"ל), מייסד חסידות חב"ד-קאפוסט. הוא היה נכדו של רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק", אדמו"ר חב"ד. רעייתו, הרבנית אסתר ליבא, הייתה מבנות משפחתו. בצעירותו למד תורה וחסידות אצל סבו ה"צמח צדק", ואחר כך אצל אביו ואצל אחיו הבכור רבי שלמה זלמן שניאורסון, שירש את מקום אביו כאדמו"ר בקאפוסט. בשנת ה'תרל"א (1871) התמנה לרבה של בוברויסק, ולפי גרסה אחרת כבר בשנת ה'תרכ"ח (1868). הוא כיהן בעיר קרוב לחמישים שנה, תחילה כרב ואחר כך גם כאדמו"ר. לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת ה'תר"ס (1900) קיבל עליו את הנהגת חסידות חב"ד-קאפוסט, במקביל לאחיו רבי שלום דובער מרציצא. בשנת ה'תרס"א (1901) נוסדה בבוברויסק הישיבה "קיבוץ", שבנו רבי מנחם מענדל עמד בראשה. הייתה זו אחת הישיבות החשובות ברוסיה, ויצאו ממנה עשרות רבנים שכיהנו בקהילות רבות. בין המוסמכים על ידו היו רבי שלמה יוסף זוין ורבי שמואל קיפניס. הוא גם עמד בראש כולל חב"ד בארץ ישראל. היה ממנהיגי המחנה השמרני ביהדות רוסיה: התנגד ל"חדר המתוקן" ולהתפשטות הסוציאליזם בקרב הנוער היהודי. בשנת ה'תר"ע (1910) השתתף באסיפת הרבנים הגדולה ברוסיה. בשנים ה'תרע"ז-ה'תרע"ח (1917-1918) פעל להקמת מפלגת "אגודת ישראל" לקראת הבחירות לקונגרס יהודי שתוכנן ברוסיה, אך הקונגרס לא התכנס בעקבות מהפכת אוקטובר. בשנות המהפכה נרצח בנו רבי מנחם מענדל. לפי צוואתו הדפיסו צאצאיו רק את המאמרים שאמר מאז שנת ה'תרס"א (1901), והם יצאו לאור בספר "שמן למאור" בשני כרכים, בשנים ה'תשכ"ד (1964) וה'תשכ"ז (1967). כתבי יד נוספים של תורתו נשמרו בספריית חב"ד. בריאותו נחלשה בשנות המהפכה והרעב ברוסיה. הוא נפטר בט"ו בטבת ה'תרפ"ג (1923), בגיל 81 לערך, ונקבר בבוברויסק.
ספריו1
- שמן למאור