
קשרים
- אביו
- רבי זאב וולף ענגיל
- ילדיו
- רבי חיים ענגילרבי זאב וולף ענגיל
- תלמידיו
- רבי אלחנן היילפרין
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בל' בניסן ה'תרי"ג (1853) בטרנוב (פולין), לאביו רבי זאב וולף ענגיל, מחסידי צאנז. עיקר לימודו היה אצל רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל "דברי חיים". קיבל סמיכה מרבי יוסף שאול נתנזון, בעל "שואל ומשיב", ומרבי שניאור זלמן פרדקין, בעל "תורת חסד". כיהן ברבנות בבילגוריי, בדוקלה ובראדומישל (פולין), ובשמה של העיר האחרונה נודע. בזמן מלחמת העולם הראשונה עזב את גליציה, ומשנת ה'תרפ"ג (1923) כיהן כרב בקאשוי (סלובקיה). פסק בשאלות עגונות רבות לאחר המלחמה. חיבורו העיקרי הוא שו"ת מהר"ש, שיצא בשמונה כרכים, ומקצתם נדפסו אחרי פטירתו. נפטר בי"ט באדר א' ה'תרצ"ה (1935) בקאשוי, ונקבר שם.
תולדות חייו
נולד בל' בניסן ה'תרי"ג (1853) בטרנוב שבגליציה, לרבי זאב וולף ענגיל, מחסידי צאנז, ולאמו אסתר. אביו נפטר כשהיה כבן שש. לפי המסופר, בילדותו איבד את מאור עיניו, וראייתו חזרה אליו בברכת רבי חיים הלברשטאם מצאנז. כשהגיע לגיל מצוות כבר ידע את כל התלמוד הבבלי עם התוספות. רבו המובהק היה רבי חיים מצאנז, בעל "דברי חיים", ובצאנז נקשר גם לבניו רבי יחזקאל שרגא מצאנז-שינאווא ורבי ברוך מגורליץ. הוסמך להוראה על ידי רבי יוסף שאול נתנזון, בעל "שואל ומשיב", ורבי דוב בריש רפפורט, ורבי שניאור זלמן פרדקין, בעל "תורת חסד", סמך אותו בעל פה. אשתו הראשונה הייתה בת רבי שמואל מנחם מנדל וייסמן מבילגוריי, ואשתו השנייה בת רבי אברהם אבא הורוביץ משינדישוב. בתחילה סירב לקבל משרת רבנות, ולבסוף נעתר לבקשת רבי יהושע מבעלז. משנת ה'תרל"ב (1872) כיהן כרב בבילגוריי, ולאחר כשבע שנים עזב את העיר והתגורר ברודניק. אחר כך כיהן ברבנות בדוקלה, ומשם עבר לראדומישל, שבה כיהן עד מלחמת העולם הראשונה. בעיר זו התפרסם, ונודע בכינוי "הגאון מראדומישלא". בשנת ה'תרס"ח (1908) סירב לקבל את רבנות לבוב מפני חולשתו. בזמן המלחמה גלה להונגריה, ומשנת ה'תרפ"ג (1923) כיהן כרב בקאשוי שבצ'כוסלובקיה. בשנת ה'תרפ"ו (1926), אחרי פטירת רבי מאיר אריק, סירב גם לרבנות טרנוב. היה מגדולי הפוסקים בגליציה ובהונגריה בדורו, ופנו אליו בשאלות מכל קצוות העולם היהודי. לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק רבות בהתרת עגונות שבעליהן נעלמו במלחמה. תשובותיו קובצו בספר שו"ת מהר"ש, שיצא בשמונה כרכים. הכרכים האחרונים נדפסו אחרי פטירתו על ידי צאצאיו. נדפסו ממנו גם חידושים על מסכת קידושין. בנו רבי חיים כיהן כממלא מקומו בראדומישל, ובנו רבי זאב וולף ישב בסטבניק. נכדו רבי אלחנן היילפרין, שנקרא על שם רבנות סבו "אב"ד ראדומישל", גדל בצלו ולמד ממנו. נפטר בי"ט באדר א' ה'תרצ"ה (1935) בקאשוי, בגיל שמונים ואחת, ונקבר בבית העלמין שם, ליד אהל רבי אהרן הורוביץ מבייטש.
ספריו2
- חידושי מהר"ש על מסכת קידושין
- שו"ת מהר"ש ענגל