ש

רבי שלמה גורן

אחרוני זמננו

נולדכא בשבט ה'תרע"ח, 03/02/1918 למניינם·זמברוב

נפטרכד בחשון ה'תשנ"ה, 29/10/1994 למניינם·תל אביב

נטמןהר הזיתים, ירושלים

הרב הראשי הראשון לצה"ל והרב הראשי האשכנזי לישראל, מחבר "משיב מלחמה" ו"הר הבית".

קשרים

אביו
רבי אברהם גורונצ'יק
אמו
חיה צפורה פייגא גורונצ'יק
בני/בנות זוג
צפייה גורן

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בכ"א בשבט ה'תרע"ח (1918) בזמברוב (פולין) לאביו רבי אברהם גורונצ'יק. בשנת ה'תרפ"ה (1925) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והם התיישבו בכפר חסידים ואחר כך בירושלים. למד בתלמוד תורה עץ חיים ומגיל שתים עשרה בישיבת חברון, ונחשב לתלמידם של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי איסר זלמן מלצר ורבי דוד כהן (הנזיר), שהיה גם חותנו. היה הרב הראשי לצה"ל בשנים ה'תש"ח-ה'תשל"א (1948-1971), הרב הראשי לתל אביב-יפו, ובשנים ה'תשל"ג-ה'תשמ"ג (1972-1983) הרב הראשי האשכנזי לישראל. לאחר מכן ייסד את ישיבת האידרא בירושלים ועמד בראשה. בין חיבוריו: "נזר הקודש", "משיב מלחמה", "הר הבית", "תורת המדינה" ו"הירושלמי המפורש". נפטר בכ"ד בחשון ה'תשנ"ה (1994) בתל אביב, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תולדות חייו

נולד בכ"א בשבט ה'תרע"ח (1918) בזמברוב שבפולין, לאביו רבי אברהם ולאמו חיה צפורה פייגא גורונצ'יק. בשנת ה'תרפ"ה (1925) עלתה המשפחה לארץ ישראל. אביו היה ממייסדי המושב כפר חסידים, ובהמשך עברה המשפחה לירושלים. את שם משפחתו עברת לימים לגורן. בירושלים למד בתלמוד תורה עץ חיים, ומגיל שתים עשרה למד בישיבת חברון (כנסת ישראל). נחשב לתלמידם של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי משה מרדכי אפשטיין ורבי איסר זלמן מלצר, וקיבל הסמכה לרבנות בגיל שבע עשרה. בשנת ה'תרצ"ה (1935), בעודו צעיר, פרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" על הלכות פסולי המוקדשין לרמב"ם. בשנים ה'ת"ש-ה'תש"ד (1940-1944) למד גם פילוסופיה, לימודים קלאסיים ומתמטיקה באוניברסיטה העברית. נשא לאשה את צפייה, בתו של רבי דוד כהן (הנזיר), שהיה גם מרבותיו. עם הקמת המדינה מונה לרב הראשי לצה"ל, ושימש בתפקיד בשנים ה'תש"ח-ה'תשל"א (1948-1971). הוא הניח את היסודות לרבנות הצבאית ועסק בהרחבה בשאלות ההלכה של הצבא, המלחמה והביטחון. בשנת ה'תשכ"ג (1963) הועלה לדרגת אלוף. בשנת ה'תשכ"ח (1968) נבחר לרב הראשי לתל אביב-יפו, אך נכנס לתפקיד רק בשנת ה'תשל"א (1971). בשנת ה'תשל"ג (1972) נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, וכיהן בתפקיד עד שנת ה'תשמ"ג (1983). לאחר מכן ייסד את ישיבת האידרא בסמוך לכותל המערבי ועמד בראשה, ובשנתיים האחרונות לחייו היה נשיא ישיבת הר ברכה. חיבוריו עוסקים בתלמוד ובהלכה, ובמיוחד בשאלות שעלו עם תקומת המדינה. ב"משיב מלחמה" (שלושה כרכים) דן בשאלות הלכה צבאיות וביטחוניות. ב"הר הבית" עסק בגבולות הר הבית ובהלכותיו. ב"תורת המדינה" וב"משנת המדינה" דן בהלכות המדינה. "שערי טהרה" עוסק במסכת מקוואות, ו"הירושלמי המפורש" הוא פירוש לתלמוד הירושלמי במסכת ברכות. עוד חיבר את "משנת הגורן" (מאמרים, נאומים ומכתבים), את "תורת המקרא" על פרשות השבוע, ואת "תורת המועדים", "תורת הרפואה" ו"תורת הפילוסופיה". נפטר בכ"ד בחשון ה'תשנ"ה (1994) בתל אביב, בגיל שבעים ושש, ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

ספריו10

  • הירושלמי המפורש
  • הר הבית
  • משיב מלחמה
  • משנת הגורן
  • משנת המדינה
  • נזר הקודש
  • שערי טהרה
  • תורת המדינה
  • תורת המועדים
  • תורת המקרא

קישורים חיצוניים