
רבי נתן צבי פינקל זי"ע - הסבא מסלבודקה
דער אלטער
נולדה'תר"ט, 1849 למניינם·ראסיין
נפטרכט בשבט ה'תרפ"ז, 01/02/1927 למניינם·ירושלים
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה וראשה, מגדולי תנועת המוסר ומי שפיתח את שיטת "גדלות האדם".
קשרים
- אביו
- רבי משה פינקל
- אמו
- מרים
- בני/בנות זוג
- גיטל וולפרט
- ילדיו
- רבי אליעזר יהודה פינקלרבי אברהם שמואל פינקלרבי משה פינקל
- רבותיו
- רבי שמחה זיסל זיו
- תלמידיו
- רבי איסר זלמן מלצררבי אהרן קוטלררבי יחיאל יעקב וינברגרבי אלעזר מנחם מן שךרבי יצחק אייזיק שר
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תר"ט (1849) בראסיין (ליטא) לאביו רבי משה. הוא התייתם בצעירותו וגדל בווילנה. לאחר נישואיו התקרב לתנועת המוסר בהדרכת רבי שמחה זיסל זיו ("הסבא מקלם"). בשנת ה'תרל"ז (1877) התמנה למשגיח בישיבת "אור חיים" בסלבודקה, ובשנים שאחר כך ייסד בה את ישיבת "כנסת ישראל" ועמד בראשה כחמישים שנה. בישיבתו הנהיג את לימוד המוסר על פי שיטת "גדלות האדם", שהדגישה את רוממות האדם ואת כבודו. בשנים ה'תרפ"ה-ה'תרפ"ו (1925-1926) העביר את רוב הישיבה לחברון. שיחותיו יצאו לאור בידי תלמידיו בספר "אור הצפון". נפטר בכ"ט בשבט ה'תרפ"ז (1927) בירושלים, ונקבר בהר הזיתים.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תר"ט (1849) בראסיין (ליטא) לאביו משה ולאמו מרים. הוא התייתם בצעירותו, וגדל בבית קרוביו בווילנה. הוא נשא לאישה את גיטל וולפרט, נכדתו של רבי אליעזר גוטמן, רב העיר קלם, ובשנים הראשונות לנישואיו היה סמוך על שולחן חותנו. באותה תקופה התקרב לרבי שמחה זיסל זיו ("הסבא מקלם"), תלמידו של רבי ישראל סלנטר, ובהדרכתו נעשה לאחד מאישי תנועת המוסר. בשנת ה'תרל"ז (1877) התמנה למשגיח בישיבת "אור חיים" בסלבודקה, פרבר של קובנה. לאחר מכן ייסד בה את ישיבת "כנסת ישראל" והקדיש את כוחו לביסוסה ולפיתוחה. הוא הכניס לישיבה את לימוד המוסר על פי שיטת רבי ישראל סלנטר, ועמד בראשה כחמישים שנה. בשנת ה'תרנ"ז (1897) התגלעה בישיבה מחלוקת סביב לימוד המוסר. בעקבותיה יצא עם תלמידיו וייסד את הישיבה מחדש, והישיבה המקורית נקראה מאז "כנסת בית יצחק". הוא שלח חבורה מתלמידיו להיות הגרעין הראשון של ישיבת "עץ חיים" בסלוצק, וכך השפיע גם על ישיבות נוספות. שיטתו נודעה בשם "גדלות האדם". היא הדגישה את מעלת האדם, את כבודו ואת ייעודו הרם, והעדיפה עבודה פנימית של עיון והבנה על פני התיקון המעשי והמשמעת הקפדנית שנהגו בקלם. בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלתה הישיבה ופעלה במינסק ובקרמנצ'וג, ובשנת ה'תר"ף (1920) חזרה לסלבודקה. כשנחקק בליטא חוק שחייב לימודי חול בישיבות, העביר את רוב תלמידי הישיבה ורבניה לחברון בשנים ה'תרפ"ה-ה'תרפ"ו (1925-1926), ועמד בראש הישיבה שם. מתלמידיו בסלבודקה יצאו רבים מגדולי ראשי הישיבות של הדור שאחריו, ובהם רבי איסר זלמן מלצר, רבי אהרן קוטלר, רבי יחיאל יעקב וינברג בעל "שרידי אש" ורבי אלעזר מנחם מן שך. חתנו, רבי יצחק אייזיק שר, עמד אחריו בראש ישיבת סלבודקה. בנו רבי אליעזר יהודה פינקל היה ראש ישיבת מיר, ובנו רבי משה פינקל עמד בראש ישיבת כנסת ישראל בחברון. שיחותיו ותורתו נאספו בידי תלמידיו ויצאו לאור בספר "אור הצפון". בסוף ימיו הידרדרה בריאותו, והוא הועבר לירושלים. שם נפטר בכ"ט בשבט ה'תרפ"ז (1927). לאחר לוויה המונית נקבר בהר הזיתים, בחלקת הנביאים, לצד בנו משה.
ספריו1
- אור הצפון