
רבי אהרן קוטלר זי"ע
נולדב בשבט ה'תרנ"ב, 31/01/1892 למניינם·סוויסלוץ'
נפטרב בכסליו ה'תשכ"ג, 29/11/1962 למניינם·ניו יורק
נטמןהר המנוחות, ירושלים· מיקום הקבר במפה
ראש ישיבת קלצק ולייקווד, ממנהיגי אגודת ישראל באמריקה.
קשרים
- אביו
- רבי שניאור זלמן פינס קוטלר
- אמו
- שרה פעשא
- בני/בנות זוג
- חנה פרל מלצר
- ילדיו
- רבי שניאור קוטלרשרה שוורצמן
- רבותיו
- רבי זלמן סנדר כהנא שפירא
- תלמידיו
- רבי שמואל קמנצקירבי הלל זקסרבי שלמה ברעוודארבי משה הלל הירשרבי שלמה קורחרבי יהושע יגל זי"ע
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרנ"ב (1892) בסוויסלוץ' (בלארוס), לאביו רבי שניאור זלמן פינס קוטלר, רב העיירה. בגיל 11 למד אצל רבי זלמן סנדר כהנא שפירא בקרינקי, ובגיל 13 נכנס לישיבת סלבודקה. בגיל 22 נשא את חנה פרל, בתו של רבי איסר זלמן מלצר, והחל ללמד בישיבת עץ חיים בסלוצק שבראשה עמד חמיו. לאחר מכן עמד בראש ישיבת קלצק. בשנת ה'תרפ"ד (1924) היה שותף בהקמת ועד הישיבות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גלתה הישיבה לווילנה ומשם ליאנובה שבליטא, ובשבט ה'תש"א (1941) נסגרה. הוא יצא דרך סיביר ויפן לארצות הברית, ובשנת ה'תש"ג (1943) ייסד את ישיבת לייקווד. עמד בראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה והיה נשיא החינוך העצמאי בארץ ישראל. שיעוריו נדפסו בסדרה "משנת רבי אהרן". נפטר בניו יורק בב' בכסלו ה'תשכ"ג (1962) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תרנ"ב (1892) בעיירה סוויסלוץ' (בלארוס). אביו, רבי שניאור זלמן פינס קוטלר, היה חסיד חב"ד ורב העיירה, ואמו הייתה שרה פעשא לבית ויגודסקי. הוא התייתם בילדותו וגדל אצל דודו. בגיל 11 נשלח ללמוד אצל רבי זלמן סנדר כהנא שפירא בקרינקי. בגיל 13, בעידודו של רבי רפאל ראובן גרוזובסקי, נכנס לישיבת כנסת ישראל בסלבודקה ונודע שם כאחד מבחירי התלמידים. בשנת ה'תרס"ח (1908) היה מן התלמידים שנשלחו לשוחח בדברי תורה עם גדולי הדור שבאו לקובנה, ובהם רבי חיים סולובייצ'יק ורבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק. בגיל 22 נשא את חנה פרל, בתו של רבי איסר זלמן מלצר, והחל ללמד בישיבת עץ חיים בסלוצק שבראשה עמד חמיו. כעבור כשבע שנים, בעקבות השלטון הקומוניסטי, עבר עם רבים מתלמידי הישיבה לקלצק, ושם התפתחה בהנהגתו ישיבת קלצק לאחת הישיבות החשובות בליטא ובפולין. בשנת ה'תרפ"ד (1924) היה שותף בהקמת ועד הישיבות. בשנת ה'תרצ"ג (1933) ביקר באנגליה, ובשנת ה'תרצ"ו (1936) שהה כאחד עשר חודשים בארצות הברית לאיסוף כספים לישיבה. בשנת ה'תרצ"ז (1937), בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל במריאנבאד, היה מראשי המתנגדים להחלטה לתמוך בהקמת מדינה יהודית. בשנת ה'ת"ש (1940), לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, גלתה הישיבה לווילנה ומשם, בהוראת השלטונות הליטאיים, ליאנובה. בשבט ה'תש"א (1941), לאחר הכיבוש הסובייטי, נסגרה הישיבה. הוא יצא דרך סיביר ויפן לארצות הברית והשתקע בבורו פארק שבניו יורק. בשנתיים הראשונות שם עסק בעיקר בהצלת בני ישיבות כחבר פעיל בוועד ההצלה. בשנת ה'תש"ג (1943) ייסד את ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד שבניו ג'רזי. זו הייתה ישיבה גבוהה שבה למדו תורה בלי לשלב לימודי חול, שיטה שהייתה חדשה באמריקה של אותם ימים. הוא סבר כי לאחר חורבן יהדות אירופה יש להקים מחדש את עולם התורה, ועודד צעירים להקדיש את חייהם ללימוד ותמך בהם. עמד בראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, בראש הוועד הרבני של תורה ומסורה, והיה חבר הנשיאות של אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה. בארץ ישראל פעל רבות לביסוס רשת החינוך העצמאי ועמד בראשה. לאחר פטירת חמיו ירש את ראשות ישיבת עץ חיים בירושלים, ומדי פעם בא למסור בה שיעורים. לאחר קום המדינה תמך בהשתתפות בבחירות. בין תלמידיו היו רבי שמואל קמנצקי, רבי הלל זקס, רבי שלמה ברעוודא, רבי משה הלל הירש ורבי שלמה קורח. נפטר בניו יורק בב' בכסלו ה'תשכ"ג (1962). גופתו הועלתה לארץ ישראל ונקבר בהר המנוחות בירושלים. את מקומו בראשות ישיבת לייקווד ירש בנו, רבי שניאור קוטלר, שגם ייסד את המכון שהוציא לאור את שיעוריו וחידושיו בסדרה "משנת רבי אהרן": תשעה עשר ספרים על מסכתות הש"ס, שו"ת, הלכות שכנים, מוסר ותנ"ך.
ספריו1
- משנת רבי אהרן