
קשרים
- אביו
- רבי אברהם אבא יצחק אבלמן
- בני/בנות זוג
- שפרינצא בת רבי אברהם אבא לווינזון
- חברותות
- רבי ישראל סלנטר
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרי"ד (1854) בעיירה וילאן (וליואונה, ליטא) שבפלך קובנה, לאביו רבי אברהם אבא יצחק אבלמן. בגיל חמש עשרה נסע ללמוד בקיבוץ שבאיישישוק, ואחרי ארבע שנים עבר לווילנה. שם נשא את שפרינצא, בתו של רבי אברהם אבא לווינזון, גיסו של רבי ישראל סלנטר אבי תנועת המוסר. אחרי נישואיו למד שנתיים בחברותא עם רבי ישראל סלנטר. בשנת ה'תרל"ז (1877) לערך מונה לרב בחורושץ (פולין) הסמוכה לביאליסטוק, לפי הוראת רבי יום טוב ליפמן הלפרין, רב ביאליסטוק. כעבור כשש שנים מונה לדיין ולמורה צדק בביאליסטוק, ובהמשך כיהן שם כאב"ד. חיבר את הקונטרס "תורת יהונתן" בבירור שאלת השמיטה. נפטר בט"ז באדר ה'תרס"ג (1903) בביאליסטוק ונקבר בבית העלמין בגנובקה שבעיר. בניו הוציאו לאור את דברי תורתו בספר "זכרון יהונתן".
תולדות חייו
רבי יהונתן אבלמן (ביידיש: אבעלמאנן) נולד בשנת ה'תרי"ד (1854) בעיירה וילאן שבפלך קובנה. אביו היה רבי אברהם אבא יצחק אבלמן. סבו מצד אמו, רבי יעקב ווילאנער, כיהן כרב בוילאן עד שעלה לארץ ישראל. כבר בנערותו נודע כעילוי ולמד בישיבות שונות. בגיל חמש עשרה נסע לאיישישוק כדי ללמוד ב"קיבוץ" המפורסם שבעיר, ואחרי ארבע שנים המשיך את לימודיו בווילנה. שם התוודע לרבי ישראל סלנטר, אבי תנועת המוסר, שקירב אותו. בשידוך שערכה אסתר ליפקין, רעייתו של רבי ישראל סלנטר, ובהמלצת רבי אליהו אליעזר גרודזנסקי, נשא את שפרינצא, בתו של הגביר רבי אברהם אבא לווינזון, גיסו של רבי ישראל סלנטר. אחרי נישואיו למד שנתיים רצופות בחברותא עם רבי ישראל סלנטר. בגיל עשרים וארבע בקירוב, בשנת ה'תרל"ז (1877) לערך, מונה לרב העיירה חורושץ הסמוכה לביאליסטוק, לפי הוראת רבי יום טוב ליפמן הלפרין, רב ביאליסטוק. כעבור כשש שנים, בגיל שלושים בקירוב, מונה לדיין בלשכת הדיינים של קהילת ביאליסטוק ושימש גם מורה צדק בעיר. בהמשך כיהן כאב"ד ביאליסטוק. הוא פעל גם בענייני הציבור ודאג לחלשים בקהילה. בשנת ה'תרמ"ח (1888), בעת המחלוקת על היתר המכירה בשנת השמיטה בארץ ישראל, חיבר את הקונטרס "תורת יהונתן", בירור הלכתי מקיף בשאלת עבודת הקרקע בשביעית בזמן הזה. תשובות אחדות שלו נדפסו בספר "למטה יהודה". בכתב יד השאיר חידושים בהלכה ובאגדה. בשנתיים האחרונות לחייו חלה במחלת לב. בבוקר יום ראשון, ט"ז באדר ה'תרס"ג (1903), התמוטט ונפטר בביאליסטוק, כבן ארבעים ותשע. ביום שלישי שאחרי פטירתו נערכה לו בעיר הלוויה המונית, והוא נקבר בבית העלמין בגנובקה שבביאליסטוק. בשנת ה'תשפ"ב (2022) נמצאו שם שברי מצבתו. בניו ההדירו את כתביו והוציאו אותם לאור בספר "זכרון יהונתן" (וילנה, ה'תרס"ה (1905)), שנדפס מחדש בירושלים בשנת ה'תש"ל (1970).
ספריו2
- זכרון יהונתן
- תורת יהונתן