רבי יצחק כדורי זי"ע - זקן המקובלים

תולדות חייו

נולד בבגדאד (עיראק) בשנת ה'תרנ"ט (1898) לערך, בנו הבכור של סוחר בשמים. כמנהג יהודי עיראק נקבע שם משפחתו לפי שם אביו. על שנת לידתו המדויקת אין הסכמה, והגיל שיוחס לו בפטירתו נע בין 104 ל-110 שנים, ויש שהרחיקו עוד יותר. בילדותו למד במדרש בית זילכה בבגדאד, ושם פגש את רבי יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". מסופר שכבר בגיל שבע-עשרה דרש ברבים, ובשל החשש מעין הרע הורו לו למעט בהופעות פומביות. בשנת ה'תרפ"ב (1922) עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בעיר העתיקה למד בישיבות המקובלים שושנים לדוד ופורת יוסף, ועסק בתורת הקבלה בדרכו של רבי שלום שרעבי (הרש"ש) אצל רבי אפרים הכהן. במשך שנים רבות התפרנס מכריכת ספרים בשכונת הבוכרים, והמשיך ללמוד ולהתפלל בכוונות הרש"ש. בשנותיו האחרונות עמד בראש ישיבת המקובלים נחלת יצחק, שייסד בנו רבי דוד כדורי ללימוד כוונות התפילה על פי הרש"ש. מראשית שנות השמונים נעשה דמות מפורסמת בציבור, ונודע בכינוי "זקן המקובלים". רבים, מכל שכבות הציבור ובהם אישי ציבור, באו לבקש את ברכתו ואת עצתו. התקרב לרבי עובדיה יוסף ונחשב לאחד ממנהיגיה הרוחניים של תנועת ש"ס, ואחרי תקופה של ריחוק שב לתמוך בה סמוך לפטירתו. בין תלמידיו היו רבי יעקב עדס, רבי בנימין שמואלי ורבי יוסף חיים זכאי. מתורתו נדפסו "פתחי עולם", בחמישה כרכים, ובו קמיעות, סגולות ותפילות, ו"קדושת יצחק", בשישה כרכים, שיצא לאור בשנת ה'תשע"א (2011) עם ביאור מאת תלמידו רבי יעקב עדס. אשתו הראשונה שרה נפטרה בשנת ה'תשמ"ט (1989), ונולדו להם שני ילדים: רחל ורבי דוד. בשנת ה'תשנ"ג (1993) נשא את דורית בן יהודה. נפטר בירושלים בכ"ט בטבת ה'תשס"ו (2006). בהלווייתו השתתפו כמאתיים עד שלוש מאות אלף איש, ולראשונה שידרו ערוצי הטלוויזיה בישראל בשידור חי הלוויה של מנהיג רוחני. נקבר בהר המנוחות בירושלים.