
קשרים
- אביו
- רבי צבי אריה
- רבותיו
- רבי נתן מברסלב
- תלמידיו
- רבי אברהם שטרנהרץ
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקפ"ה (1825) בברסלב (אוקראינה), לאביו רבי צבי אריה, דיין העיר. בילדותו למד אצל רבי נתן מברסלב בנמירוב, והיה מתלמידיו הקרובים. לאחר נישואיו הראשונים התגורר בבית חותנו בשצ'ורובצי הסמוכה לברסלב. בסביבות ה'תר"ח-ה'תרי"ג (1848-1853) נתמנה לרב ואב"ד בטשערין (צ'יהירין), וכיהן בתפקיד יותר מארבעים שנה. בשנת ה'תרכ"ט (1869) ביקר בארץ ישראל. חיבורו העיקרי הוא פרפראות לחכמה, הפירוש השיטתי הראשון על ליקוטי מוהר"ן. חיבר גם את רמזי המעשיות על סיפורי מעשיות, ואת יקרא דשבתא, ירח האיתנים, נחת השולחן, זמרת הארץ ואוצר היראה. נפטר בי"ג באדר ב' ה'תרנ"ד (1894) בטשערין ונקבר בה.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תקפ"ה (1825) בעיירה ברסלב (אוקראינה). אביו, רבי צבי אריה (ה'תקנ"ט-ה'תרכ"ח, 1799-1868), היה דיין בברסלב. אמו, חיה לאה, הייתה בתו של רבי חיים שרה'ס, סוחר שהיה גם הוא מתלמידי רבי נחמן מברסלב. אחיו, רבי חיים גולדשטיין, ירש את מקום אביהם ברבנות ברסלב. כבר בילדותו למד אצל רבי נתן מברסלב בנמירוב, והיה לרבו המובהק. שמע ממנו תורות רבות, וקיבל ממנו את המסורת שבעל פה וכתבי יד. לאחר פטירת רבי נתן בשנת ה'תר"ה (1845) חש בחסרונו מאוד. לאחר נישואיו הראשונים התגורר בבית חותנו בשצ'ורובצי הסמוכה לברסלב. מאוחר יותר נישא בשנית. בסביבות ה'תר"ח-ה'תרי"ג (1848-1853) נתמנה לרב ואב"ד בעיר טשערין (צ'יהירין), וכיהן בתפקיד יותר מארבעים שנה, עד פטירתו. על שם העיר נודע בכינוי "הרב מטשערין". בשנת ה'תרכ"ט (1869) עלה לביקור בארץ ישראל. נמנה עם מגדולי חסידות ברסלב בדור השלישי, והרבה לעסוק בביאור תורת רבי נחמן מברסלב ובהפצתה. חיבורו העיקרי, פרפראות לחכמה, הוא הפירוש השיטתי הראשון על ליקוטי מוהר"ן, ובשמו נקרא "בעל הפרפראות". חיבר גם את רמזי המעשיות, פירוש על סיפורי מעשיות, ואת זמרת הארץ על קדושת ארץ ישראל. עוד חיבר את יקרא דשבתא, ירח האיתנים, נחת השולחן ואוצר היראה (ליקוטי עצות המשולש). הוסיף מראי מקומות לספר המידות ולליקוטי תפילות, וההדיר והוציא לאור חיבורים של רבי נתן, ובהם חיי מוהר"ן, ימי מוהרנ"ת ועלים לתרופה, וכן מהדורה מורחבת של ליקוטי עצות. בין ילדיו היו רבי חיים, שירש את מקומו ברבנות טשערין, ורבי ישראל מטשערקאס. נכדו ותלמידו, רבי אברהם שטרנהרץ, המשיך את דרכו והוציא לאור חלק מחיבוריו. בשלוש שנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה. נפטר בי"ג באדר ב' ה'תרנ"ד (1894), כבן שישים ותשע, בטשערין ונקבר בה.