רבי נתן שטרנהרץ זי"ע - מנמירוב

תולדות חייו

נולד בט"ו בשבט ה'תק"מ (1780) בעיר נמירוב שבפודוליה (אוקראינה), לאביו רבי נפתלי הירץ, מסוחרי העיר האמידים. בילדותו ובנעוריו למד תורה בהתמדה, ובבית אביו גדל בדרך המתנגדים לחסידות. נשא לאישה את אסתר שיינדל, בת רבי דוד צבי אורבך, רב העיר שרגורוד, ונולדו להם חמישה בנים ובת. בנו רבי יצחק היה הנמען של רוב מכתביו. משנת ה'תקנ"ו (1796) לערך החל להתקרב לחסידות, ונמשך לכמה מתלמידי המגיד ממזריטש, ובהם רבי לוי יצחק מברדיטשב, רבי מרדכי מצ'רנוביל ורבי ברוך ממז'יבוז'. בשנת ה'תקס"ב (1802), כשקבע רבי נחמן מברסלב את מושבו בעיר ברסלב, הסמוכה לנמירוב, התקרב אליו ונעשה לתלמידו הקרוב והנאמן ביותר. הוא שימש ככותב תורותיו של רבו, העלה על הכתב את שיחותיו ואת מעשיותיו, ונשאר צמוד אליו עד פטירתו של רבי נחמן באומן בשנת ה'תקע"א (1810). בשנת ה'תקע"א (1811) הדפיס את "ליקוטי מוהר"ן", ובהמשך את שאר חיבורי רבו, ובהם "ספר המידות", ואף הקים בביתו בית דפוס לצורך זה. לאחר פטירת רבו ראה את עצמו כממשיך דרכו, וקיבץ סביבו את חסידי ברסלב. הוא ייסד את מנהג הקיבוץ השנתי של החסידים בראש השנה על ציון רבי נחמן באומן, והקפיד על השתתפות תלמידיו בו. בשנת ה'תקפ"ב (1822) נסע לארץ ישראל, ותיאר את מסעו בכתב. חיבורו העיקרי הוא "ליקוטי הלכות", ביאור על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך לאור תורות רבו. עוד חיבר את "ליקוטי תפילות", תפילות שחיבר על יסוד תורות "ליקוטי מוהר"ן", ואת "ליקוטי עצות", קיצור עצות מעשיות מתורות רבו. כן כתב את ספרי תולדות רבו ושיחותיו "שבחי הר"ן", "שיחות הר"ן" ו"חיי מוהר"ן", את ספר זיכרונותיו "ימי מוהרנ"ת" ואת "שמות הצדיקים". מכתביו לבנו ולתלמידיו קובצו בספר "עלים לתרופה". בשנים ה'תקצ"ד-ה'תקצ"ח (1834-1838) נרדפו חסידי ברסלב, והוא נאסר, רכושו הוחרם ונאסר עליו לגור בברסלב, ולכן עבר לעיר הולדתו נמירוב. בשנת ה'תקצ"ח (1838) שב לברסלב. מתלמידיו הבולטים היו רבי נחמן חזן מטולצ'ין ורבי נחמן גולדשטיין. נפטר בי' בטבת ה'תר"ה (1844) בברסלב, ונקבר בכניסה לבית העלמין היהודי שם.