י

רבי יעקב חי זריהן זי"ע

אחרונים

נולדסיון ה'תרכ"ט, 1869 למניינם·טבריה

נפטרכא באב ה'תשי"ג, 02/08/1953 למניינם·טבריה

נטמןבית הקברות העתיק, טבריה

אב"ד טבריה ונשיא כולל רמב"ם, ממייסדי ישיבת כתר תורה, מחבר שו"ת בכורי יעקב.

קשרים

אביו
ברוך זריהן
אמו
שמחה לבית סוסאן
בני/בנות זוג
לאה בת רבי בנימין חמוי
תלמידיו
רבי שלמה אילוזרבי יוסף חיים אילוז

מקומות בהם פעל

  • טבריהדיין ואב"ד טבריה (1900–1953)

תמצית ביוגרפית

נולד בסיון ה'תרכ"ט (1869) בטבריה, לאביו ברוך זריהן, סוחר שהשתקע בעיר. בצעירותו למד אצל רבי דוד עבו, ואחר כך אצל רבי חביב חיים דוד סתהון ואצל רבי רפאל משה בן נאים, שהסמיך אותו להוראה. בשנת ה'תר"ס (1900) הקים עם חכמים נוספים את ישיבת כתר תורה בטבריה. בשנת ה'תרע"ד (1914) מונה לדיין בבית הדין בטבריה, ומשנת ה'תרפ"ט (1929) כיהן כאב"ד העיר עד פטירתו. כיהן גם כנשיא כולל רמב"ם. מחיבוריו: שו"ת בכורי יעקב, חלק יעקב, שופריה דיעקב ואהל יעקב. נפטר בכ"א באב ה'תשי"ג (1953) בטבריה ונקבר בבית הקברות העתיק של העיר.

תולדות חייו

נולד בסיון ה'תרכ"ט (1869) בטבריה, לאביו ברוך זריהן ולאמו שמחה לבית סוסאן. אביו היה סוחר שעלה לארץ ישראל בסביבות שנת ה'ת"ר (1840) והשתקע בטבריה. לפי מסורת המשפחה, משפחת זריהן היא מצאצאי משפחת אבודרהם מסביליה, והשם זריהן הוא שיבוש של השם אבודרהם. את ראשית תורתו למד אצל רבי דוד עבו, ראש ישיבה מפורסם בטבריה. לאחר מכן למד תקופה מסוימת אצל רבי חביב חיים דוד סתהון, ואצל רבי רפאל משה בן נאים, שלימים כיהן כאב"ד גיברלטר והסמיך אותו להוראה. נודע בבקיאותו בהלכה ובפשט הכתובים, ועסק הרבה גם בתורת הנסתר. נשא לאשה את לאה, בת רבי בנימין חמוי בעל "אמתחת בנימין", וגיסו היה רבי משה חמוי. בשנת ה'תר"ס (1900) ייסד בטבריה את ישיבת כתר תורה, יחד עם רבי מכלוף שטרית, רבי משה מאיר חי אליקים ורבי אהרן הלוי סקלי. בשנת ה'תרע"ד (1914) מונה לדיין שלישי בבית הדין בטבריה, ובשנת ה'תרפ"ט (1929), לאחר פטירת רבי אליהו אילוז, נתמנה לאב"ד העיר וכיהן בתפקיד עד יום מותו. היה מראשי הציבור היהודי בטבריה: כיהן כנשיא כולל רמב"ם, ניהל את ענייני ישיבות העיר ועמד בראש הוועד לשיקום בית הכנסת עץ החיים שעל שפת הכנרת, שנהרס בשיטפון של שנת ה'תרצ"ד (1934). התנגד לציונות וסירב לקבל מינוי רבני מטעם הוועד הלאומי, אך קיים קשרי כבוד עם רבי אברהם יצחק הכהן קוק. בניגוד לחכמי טבריה אחרים, סירב לצאת לחוץ לארץ לשליחות לטובת מוסדות רבי מאיר בעל הנס. כתב חיבורים רבים: "חלק יעקב", דרשות (ירושלים, ה'תרס"ב); שו"ת "בכורי יעקב" על אורח חיים ויורה דעה (ירושלים, ה'תרס"ו); "שופריה דיעקב", דרשות ורמזים על התורה (ירושלים, ה'תרע"א); ו"אהל יעקב", דרשות על התורה (ירושלים, ה'תרצ"א). אחרי פטירתו יצא לאור הקובץ "תורת יעקב", שאלות ותשובות בהלכה ובאגדה, חלקן מכתב יד. חלק מחידושיו נדפסו בראש הספר "מקוה המים" של רבי יהודה בירדוגו. בין תלמידיו היו רבי שלמה אילוז ורבי יוסף חיים אילוז. נפטר בכ"א באב ה'תשי"ג (1953) בטבריה, בן כ-84, ונקבר בבית הקברות העתיק של העיר. בצוואתו הקדיש את ביתו ואת ספריו לבית המדרש "יעקב ולאה" בטבריה.

ספריו5

  • אהל יעקב
  • ביכורי יעקב
  • חלק יעקב
  • שופריה דיעקב
  • תורת יעקב

קישורים חיצוניים