ח

רבי חיים חביב דוד סתהון זי"ע

אחרוניםמקובלים

נולדה'תקפ"ז, 1827 למניינם·טבריה

נפטריב בטבת ה'תרס"ז, 29/12/1906 למניינם

נטמןבית העלמין הישן כנסת ישראל, חיפה

אב"ד טבריה וראש ישיבת אליהו בחיפה, מקובל, מחבר "תקפו של נס" על מאמרי רבי מאיר בעל הנס.

קשרים

אביו
רבי דוד סתהון
אמו
מסעודה
ילדיו
מרדכי סתהוןחנה ענתבי
רבותיו
רבי אהרון שבות הלוירבי חיים שמואל הכהן קונורטירבי חיים שמואל הכהן קונוורתי זי"ע - הסניור

מקומות בהם פעל

  • טבריהלמד בישיבת בית יעקב (מ-1857)
  • טבריהאב"ד טבריה
  • טורקיהשליח כוללות טבריה (1865–1865)
  • מצריםשליח כוללות טבריה (1865–1865)
  • מרוקושליח כוללות טבריה (1873–1873)
  • חיפהראש ישיבת אליהו (1903–1906)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקפ"ז (1827) בטבריה לאביו רבי דוד סתהון ולאמו מסעודה, בתו של רבי אהרון שבות הלוי. נכדו של רבי גבריאל סתהון, שעלה מחלב לארץ ישראל. למד אצל סבו רבי אהרון שבות הלוי ואצל רבי חיים שמואל הכהן קונורטי, אב"ד טבריה, ומשנת ה'תרי"ז (1857) למד בישיבת בית יעקב בטבריה. כיהן כשלושים שנה כאב"ד בטבריה ויצא בשליחות כוללות טבריה לתורכיה, למצרים ולמרוקו. בשנת ה'תרס"ג (1903) עבר לחיפה ועמד בראש ישיבת אליהו. עסק בקבלה וברפואה בצמחי מרפא. חיבר את "תקפו של נס" על מאמרי רבי מאיר בעל הנס, "שמש ומגן" בענייני קבלה, "טל תורה" ו"כרסייא דאליהו". נפטר בי"ב בטבת ה'תרס"ז (1906) ונקבר בבית העלמין הישן בחיפה, במערה המיוחסת לרבי אבדימי דמן חיפה.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקפ"ז (1827) בטבריה, למשפחת סתהון שמוצאה מארם צובה (חלב). סבו, רבי גבריאל סתהון, עלה מחלב לארץ ישראל. אביו היה רבי דוד סתהון, ואמו מסעודה הייתה בתו של רבי אהרון שבות הלוי. אמו גידלה אותו בכוחות עצמה. בתורה התחנך אצל סבו מצד אמו, רבי אהרון שבות הלוי, ואצל רבי חיים שמואל הכהן קונורטי, אב"ד ורב טבריה. משנת ה'תרי"ז (1857) למד בישיבת בית יעקב בטבריה. נוסף על לימוד הנגלה העמיק בתורת הקבלה, ונהג להתבודד בקברו של רבי מאיר בעל הנס בטבריה ובמערת אליהו הנביא בחיפה. במשך כשלושים שנה כיהן כאב"ד בטבריה. בשליחות כוללות טבריה יצא בשנת ה'תרכ"ה (1865) לתורכיה ולמצרים, ובשנת ה'תרל"ג (1873) למרוקו. בחודשי הקיץ שהה בכפר פקיעין לצורכי מסחר, ובשנת 1873 סייע בשיפוץ בית הכנסת העתיק שבכפר. נודע גם בבקיאותו בריפוי בצמחי מרפא. בשנת ה'תרס"ג (1903) עבר לחיפה ועמד בראש ישיבת אליהו, שייסד אברהם אדרעי ממצרים. חיבוריו: "טל תורה" (סלוניקי, ה'תרל"ז); "שמש ומגן" (ירושלים, ה'תרנ"א) בענייני קבלה; "תקפו של נס" בשני חלקים (ירושלים, ה'תרנ"ד-ה'תרנ"ט), פירוש על מאמרי רבי מאיר בעל הנס; ו"כרסייא דאליהו" (ה'תרס"ו), בשבח אליהו הנביא ומעמד הברית. כתב גם "טעמי המצוות" ושירים לכבוד רבי מאיר בעל הנס. מתלמידיו המובהקים היה רבי יעקב חי זריהן. נשא שתי נשים, ונולדו לו חמישה בנים וארבע בנות. בין צאצאיו בנו מרדכי ובתו חנה, אשת רבי ישראל שמואל ענתבי מטבריה. נפטר בי"ב בטבת ה'תרס"ז (1906) ונקבר בחיפה, בבית העלמין הישן כנסת ישראל, במערת קבורה המיוחסת לאמורא רבי אבדימי דמן חיפה. קברו נעשה מקום תפילה, בעיקר לרפואה.

ספריו5

  • טל תורה
  • טעמי המצוות
  • כרסייא דאליהו
  • שמש ומגן
  • תוקפו של נס

קישורים חיצוניים