
קשרים
- אביו
- רבי ישעיה בן נאים
- בני/בנות זוג
- רחל בת רבי שמואל ישראל
- ילדיו
- רבי דוד בן נאיםאסתר
- רבותיו
- רבי חיים שמואל הכהן קונורטי
- תלמידיו
- רבי יעקב חי זריהןרבי אליהו ילוזרבי משה מאיר חי אליקים
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תר"ה (1845) בטיטואן (מרוקו) לרבי ישעיה בן נאים, ובילדותו עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בחיפה. רבי דוד בן שמעון עמד על כישרונו ושלחו ללמוד בטבריה, ושם היה רבו המובהק רבי חיים שמואל הכהן קונורטי. כיהן כדיין בטבריה, ובשנת ה'תרל"ד (1874) יצא כשד"ר מטעם רבני טבריה לטורקיה, ליוון ולמצרים, ולאחר מכן לארצות המגרב. בשנת ה'תר"ן (1890) סירב להצעה לכהן כרב טבריה, ונתמנה לרב גיברלטר ואב"ד בה. כיהן שם כשלושים שנה, עד פטירתו. נודע בהתנגדותו לטחינת קמח למצות בריחיים של קיטור. חיבר את שו"ת "רחמים פשוטים", את ספר הדרשות "פטר רחם" ואת הקונטרס "קול תחנה קול טחנה". נפטר בי"ג באב ה'תר"פ (1920) בגיברלטר ונקבר בה.
תולדות חייו
נולד בז' בשבט ה'תר"ה (1845) בטיטואן שבמרוקו לרבי ישעיה בן נאים. זמן קצר לאחר לידתו עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בחיפה. בשל מצוקת הפרנסה ובהיעדר מלמדים לתורה בחיפה, הועסק בילדותו אצל חנווני, ואביו לימדו כפי יכולתו. רבי דוד בן שמעון מירושלים ביקר בחיפה, עמד על כישרונו של הנער ודאג לשלוח אותו ללמוד בישיבות טבריה, ואף מימן את לימודיו מכספו. סמוך לגיל בר מצווה החל ללמוד אצל רבי חיים שמואל הכהן קונורטי, שהיה לרבו המובהק. בשנת ה'תר"כ (1860) חלה במחלה קשה, ולאחר שהחלים הוסיפו לשמו את השם "רפאל". באותם ימים נפטרה אמו. בשנת ה'תרכ"א (1861) נשא לאשה את רחל, בת רבי שמואל ישראל, והזוג התגורר בטבריה, שבה כיהן כדיין. בין תלמידיו בטבריה היה רבי יעקב חי זריהן. בשנת ה'תרל"ד (1874) יצא כשד"ר מטעם רבני טבריה לטורקיה, ליוון ולמצרים. לאחר פטירת אשתו בשנת ה'תרמ"ג (1883) יצא לשליחות נוספת לארצות המגרב: אלג'יריה, תוניסיה ומרוקו. בשנת ה'תרמ"ו (1886) נשא בטיטואן אשה שנייה, בת דודו. כמו כן הורה הוראות לקהילת ליסבון בענייני אבן העזר וחושן משפט. בשנת ה'תר"ן (1890) הוצע לו לכהן כרב טבריה, אך הוא סירב ונענה להצעה לכהן ברבנות גיברלטר, אחרי פטירת רבי שמואל לעסרי. כיהן שם כרב ואב"ד כשלושים שנה, עד פטירתו, והיה מראשי אגודת הרבנים הכללית. נודע בהתנגדותו הנחרצת לטחינת קמח למצות בריחיים של קיטור, ובעניין זה חיבר את הקונטרס "קול תחנה קול טחנה". כשהשיבו לו המתירים, ובהם רבי חיים בלאיש ורבי אליהו בן גיגי, חיבר ספר תשובה בשם "בשפל קול תחנה", אך הוא אבד. חיבוריו האחרים הם שו"ת "רחמים פשוטים", שנדפס בתוניס בשנים ה'תר"ע-ה'תרע"ד (1910-1914), ספר הדרשות "פטר רחם" (ירושלים, ה'תרע"ג) ו"דרוש ארץ ישראל", שנדפס לאחר פטירתו. מבין תלמידיו נודעו גם רבי אליהו ילוז ורבי משה מאיר חי אליקים. בתו אסתר נישאה לרבי משה כלפון, מרבני טבריה. בניו שמואל וישעיה נפטרו בחייו, ובנו רבי דוד כיהן כרב קהילת "עץ חיים" בגיברלטר וכקונסול כבוד של מדינת ישראל שם. נכדו הרב יעקב בן נאים ייסד את ישיבת נחלת משה בירושלים. נפטר בי"ג באב ה'תר"פ (1920) בגיברלטר ונקבר בה.
ספריו4
- דרוש ארץ ישראל
- פטר רחם
- קול תחנה קול טחנה
- רחמים פשוטים