ש

רבי שלמה הכהן רבינוביץ' - מראדומסק

התפארת שלמה

אחרוניםחסידים

נולדה'תקס"א, 1801 למניינם·וולושצ'ובה

נפטרכט באדר ה'תרכ"ו, 16/03/1866 למניינם·ראדומסק

נטמןבית העלמין היהודי, ראדומסק

מייסד חסידות ראדומסק ורב העיר ראדומסק, מחבר הספר "תפארת שלמה" על התורה והמועדים.

קשרים

אביו
רבי דוד צבי
אמו
פרומט
בני/בנות זוג
גיטל, בת רבי שמואל מבז'זין
ילדיו
רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ' זי"ע - מראדומסקרבי אברהם יששכר בער רבינוביץרבי אריה לייביש רבינוביץרבי אברהם ישכר זי"ע
רבותיו
רבי מאיר מאפטארבי פישל מסטריקוברבי יששכר בער מראדושיץרבי משה מלעלוברבי אברהם צבי הירש פצאנובסקירבי אפרים פישל זי"ערבי יחזקאל זי"ע - מקוזמיררבי ישכר דוב זי"ע - מראדשיץ

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקס"א (1801) בוולושצ'ובה (פולין) לאביו רבי דב צבי הכהן רבינוביץ ולאמו פרומט. בילדותו התחנך בפיוטרקוב, ושם נמשך לחסידות. רבותיו המובהקים בחסידות היו רבי מאיר מאפטא ורבי פישל מסטריקוב, והוא הסתופף גם בצל רבי יששכר בער מראדושיץ. במשך זמן מה שימש מלמד בפשדבוז'. בשנת ה'תקצ"ד (1834) נתמנה לרב העיר ראדומסק, ועם הזמן נעשה האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק, ומאות חסידים נהרו לשמוע את תורתו. נודע גם כבעל תפילה וכמלחין ניגונים. עיקר תורתו כתב בספר "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. נפטר בכ"ט באדר ה'תרכ"ו (1866) בראדומסק, ונקבר באוהל אדמו"רי ראדומסק בבית העלמין היהודי בעיר.

תולדות חייו

רבי שלמה הכהן רבינוביץ נולד בשנת ה'תקס"א (1801) בעיירה וולושצ'ובה (פולין) לאביו רבי דב צבי הכהן רבינוביץ ולאמו פרומט. המשפחה נמנתה עם המתנגדים לחסידות. במקורות הוא מתואר כדור שמיני לרבי יונה תאומים-פרנקל בעל "קיקיון דיונה". אחותו שרה נישאה לרבי יוסף גרנדמן מקינסק, מחבר "מגילת יוחסין". בילדותו למד בפיוטרקוב אצל רבי אברהם צבי הירש פצאנובסקי בעל "ברית אברהם" ואצל רבי דוד יצחק ברומברג בעל "בית דוד", תלמידו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בפיוטרקוב נמשך לחסידות. הוא שלט היטב בספר "אורים ותומים" של רבי יונתן אייבשיץ, ועליו ביסס את דרך הפלפול שלו. רבותיו המובהקים בחסידות היו רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי פישל מסטריקוב. הוא הסתופף גם אצל רבי משה מלעלוב, רבי ישעיה מפשדבוז' ורבי יחזקאל מקוזמיר. נשא לאשה את גיטל, בתו של רבי שמואל מבז'זין. קודם שנתמנה לרבנות שימש מלמד בפשדבוז', שבה ישב אביו, והתקרב שם לרבי יששכר בער מראדושיץ, רב העיר. בשנת ה'תקצ"ד (1834) נתמנה לרב העיר ראדומסק. על פי המסופר, רבו רבי יששכר בער מראדושיץ הוא שהטיל עליו להנהיג עדה. לאחר פטירת רבי יששכר בער בשנת ה'תר"ג (1843) הצטרפו אליו רבים מחסידיו. כך נעשה האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק, וכיהן כ-32 שנה. ראדומסק נעשתה בימיו מרכז חסידי חשוב, ואלפים נמשכו אליו בזכות תורתו, דרך דיבורו וניגוניו. הוא נודע כבעל תפילה וכמלחין, ורבים באו לשמוע את נעימותיו כשעבר לפני התיבה בקבלת שבת. את עיקר תורתו כתב בספר "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. הגותו סובבת בעיקר סביב מידת היסוד, מן הספירות שבקבלה, וסביב יוסף הצדיק הקשור בה. לשיטתו, ההתגברות על התאוות היא המפתח לעלייה בתורה ובשאר המידות. הספר נדפס פעמים רבות, ובשנת ה'תשס"ו (2006) יצא לאור מחדש בשישה כרכים עם מפתחות. בנוסף לו נדפסה הגדה של פסח עם פירוש "תפארת שלמה". מחידושיו המוקדמים בהלכה נשתמרו רק חידושיו על מסכת כתובות. בין תלמידיו וחסידיו היו רבי יעקב מווידומה, שהנהיג לאחר פטירת רבו עדת חסידים בווידומה, רבי אהרן מרקוס ורבי חיים מאיר פינקלר. לאחר פטירתו מילא בנו רבי צבי מאיר את מקומו ברבנות העיר ראדומסק, ובנו רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, בעל "חסד לאברהם", המשיך את שושלת האדמו"רים. בן נוסף היה רבי אריה לייביש. בליל כ"ט באדר ה'תרכ"ו (1866) למד בספר הזוהר, ולאחר חצות הניח את ראשו על הספר ונפטר. תלמידיו מצאוהו בבוקר וסברו שהוא ישן, ורק לאחר שעות הבינו שנפטר. הלווייתו נערכה למחרת, בערב שבת, בהשתתפות רבבות. הוא נקבר באוהל אדמו"רי ראדומסק בבית העלמין היהודי בראדומסק.

ספריו7

קישורים חיצוניים