ב

רבי ברוך תאומים-פרנקל זי"ע

אחרונים

נולדה'תק"ך

נפטרז בתמוז ה'תקפ"ח, 19/06/1828 למניינם·ליפניק

נטמןבית העלמין, ליפניק

רב וישניצא וליפניק, מחבר ברוך טעם על סוגיות הש"ס ושו"ת עטרת חכמים.

קשרים

אביו
רבי יהושע יחזקאל פייבוש

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"ך (1760) לאביו רבי יהושע יחזקאל פייבוש תאומים, רבה של אוסטרובצה, מצאצאי רבי יונה תאומים-פרנקל בעל "קיקיון דיונה". משנת ה'תקל"ח (1778) כיהן כרב העיר וישניצא (פולין), ובסביבות שנת ה'תק"ס (1800) התמנה לרב העיר ליפניק שבמורביה (צ'כיה). שם ייסד ישיבה וכיהן עד פטירתו. חיבורו הידוע ביותר הוא "ברוך טעם", חיבור עיוני על סוגיות הש"ס, שערך חתנו רבי חיים הלברשטאם מצאנז. עוד חיבר את שו"ת "עטרת חכמים", את "ברוך שאמר" ואת "אמרי ברוך" - הגהות על השולחן ערוך ונושאי כליו. נפטר בז' בתמוז ה'תקפ"ח (1828) ונקבר בליפניק.

תולדות חייו

רבי ברוך תאומים-פרנקל נולד בשנת ה'תק"ך (1760) למשפחה רבנית מיוחסת. אביו, רבי יהושע יחזקאל פייבוש תאומים, היה רבה של אוסטרובצה, וסבו היה רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים. המשפחה מתייחסת לרבי יונה תאומים-פרנקל בעל "קיקיון דיונה". יש אומרים שלמד בישיבתו של רבי משולם איגרא בטיסמניץ, אך מסורת זו מוטלת בספק. בשנת ה'תקל"ח (1778) נשא את בתו של רבי יהודה פרנס, ראש קהל וישניצא, ובאותה שנה התמנה לרב העיר. אחרי פטירת אשתו הראשונה נשא את בתו של רבי יהודה לייב הלוי מליסא, שנפטרה בשנת ה'תקס"ט (1809). אשתו השלישית הייתה אלמנת רבי משה הכהן רפפורט. בסביבות שנת ה'תק"ס (1800) עבר לכהן כרב העיר ליפניק שבמורביה. הוא ייסד בה ישיבה והעמיד תלמידים, וכיהן בה עד סוף ימיו. בעיקר נודע בחיבורו "ברוך טעם", ספר עיוני על סוגיות הש"ס שבו מבוררים כללים ויסודות בדרכי הלימוד. את הספר ערך חתנו רבי חיים הלברשטאם מצאנז (בעל "דברי חיים"), והוא נדפס לראשונה בלבוב בשנת ה'תר"א (1841). לרבי ברוך מיוחס החידוש שמיגו הוא כוח של טענה. עוד חיבר את "עטרת חכמים" (שו"ת וחידושים), את "ברוך שאמר" ואת "אמרי ברוך" - הערות על השולחן ערוך חושן משפט, יורה דעה ואבן העזר ועל נושאי כליו. עוד כתב הגהות על השולחן ערוך אורח חיים (כתב היד נמצא בשנת ה'תשע"ט, 2019), הגהות על שו"ת הרשב"א והגהות על ספרים רבים נוספים. צאצאיו נקשרו בחצרות חסידים ובמשפחות רבניות חשובות. בנו רבי יהושע השיל כיהן ברבנות קומרנה, ובנו רבי יוסף בפלאנסק. בתו רחל פייגא נישאה לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שושלת צאנז. בתו יוכבד רבקה נישאה לרבי מאיר יחיאל הלוי קמינר, ונכדה רבי יהודה היה חותנו של בעל "שפת אמת". בתו חיה נישאה לרבי ישעיה שיף מזמושץ', ובתו רייזל לרבי שלמה זלמן גולדשטוף מקרקוב. נפטר בז' בתמוז ה'תקפ"ח (1828), כבן 68, ונקבר בבית העלמין של ליפניק.

ספריו6