רבי יוסף מטראני זי"ע - מהרי"ט

תולדות חייו

נולד ככל הנראה בכ"ו בתשרי ה'שכ"ט (1568) בצפת, לרבי משה מטראני (המבי"ט), מגדולי הפוסקים ומחשובי רבני צפת. אמו הייתה בתו של רבי יוסף קלעי. כשהיה בן שתים עשרה נפטר אביו, והוא אומץ תחילה על ידי אחיו רבי שלמה. משהתמנה רבי שלמה לרב במצרים, אומץ על ידי רבי שלמה סאגיס ממקובלי צפת, ומאז ראה בו את רבו המובהק. בה'שמ"ו (1586) נישא, ונעשה גיסם של רבי שלמה קארו ורבי אברהם שלום, שנשאו אחיות אשתו. לאחר חתונתו עבר למצרים מפני מגפה קטלנית שפרצה בארץ, ושבה נפטר גם רבי שלמה סאגיס. במצרים למד בשקידה ובעיון, ולאחר שנים שב לצפת. בה'שנ"ה (1595) פרצה שוב מגפה בצפת והוא נמלט לירושלים, ושם חיבר את קונטרס צורת הבית על צורת בית המקדש ותבניתו, אולם לאחר זמן קצר חזר לצפת. בה'שנ"ז (1597) יצא לקושטא יחד עם גיסו רבי אברהם שלום, בשליחות קהילת צפת שנקלעה לקשיים, וכעבור כשנתיים חזר לצפת. בה'ש"ס (1599) נפטר רבי יעקב בירב השני, נכדו של רבי יעקב בירב מחדש הסמיכה, שכיהן כרב קהילת בית יעקב בעיר לאחר פטירת המבי"ט, ורבי יוסף נבחר לכהן תחתיו. בתקופה זו החלה צפת להתדלדל מבחינה גשמית ורוחנית, ורבים מחכמיה עזבו אותה. בה'שס"ה (1605) עבר לקושטא. שם נסמך על שולחנה של משפחת הנדיבים בן יעיש, ועסק בתורה ובהוראה ללא דאגות פרנסה. הוא ייסד ישיבה ועמד בראשה, ולאחר כעשרים שנה שבהן הרביץ תורה בעיר התמנה, ללא שכר, לרב יהודי קושטא, והוכר כחכם באשי. תיקן תקנות, דן דיני תורה, טיפל בענייני הכלל והקים בית דין לענייני איסור והיתר. שאלות נשלחו אליו מכל רחבי האימפריה העות'מאנית. מתלמידיו: רבי חיים בנבנישתי בעל "כנסת הגדולה" ואחיו רבי יהושע רפאל בנבנישתי, רבי חיים אבולעפיה, רבי חיים אלגאזי ורבי אהרן לאפאפה. אחרי פטירתו עמד בנו רבי ישעיה בראש ישיבתו. חיבורו העיקרי הוא שו"ת מהרי"ט, שנדפס לאחר פטירתו. כן נדפסו חידושי מהרי"ט על מסכת קידושין ועל חלקים ממסכתות שבת וכתובות (ונציה, ה'ת"ד), וספר צפנת פענח, דרשות על התורה ולמועדים. חיבר גם חידושים על הרי"ף והר"ן ופירוש על פירוש הרא"ם לתורה, ורבים מכתביו, ובהם ספר שמות גיטין, אבדו. נפטר בי"ד בתמוז ה'שצ"ט (1639) בקושטא ונקבר שם. לפי בקשתו העלו בניו את עצמותיו לצפת, והן נקברו בבית העלמין העתיק סמוך לקבר אביו. מקום קברו זוהה בה'תשס"ח (2008), בקרבת קברו של רבי משה אלשיך.