רבי יהושע בנבנישתי - יהושע רפאל בנבנישתי

תולדות חייו

רבי יהושע רפאל בנבנישתי נולד בערך בשנת ה'ש"ן (1590) בקושטא, בירת האימפריה העות'מאנית, לאביו רבי ישראל בנבנישתי, ממשפחה ספרדית מיוחסת. אחיו היו רבי אליעזר ורבי חיים בנבנישתי, בעל "כנסת הגדולה". את השם רפאל קיבל בילדותו, לאחר שחלה מחלה קשה. בצעירותו למד אצל רבי יוסף מטראני (מהרי"ט), רבה הראשי של קושטא, ואצל רבי אברהם אליגרי, מגדולי חכמי העיר. אצל רבי יצחק עוזיאל למד דקדוק. מלבד בקיאותו בתורה היה בקי גם ברפואה, בשירה ובדקדוק, ועסק ברפואה ובפיוט. בשנת ה'שע"ב (1612) התמנה לרב ולדיין בקושטא, והיה מגדולי חכמיה וממנהיגי הקהילה היהודית בטורקיה במאה השבע עשרה. שאלות נשלחו אליו מקהילות שונות, ובהן קהילות הקראים בטורקיה. בין תלמידיו היה אחיינו, רבי ישראל בנבנישתי בעל "בית ישראל". לא היו לו ילדים, אך אימץ בן וזכה לראות בחתונתו. חיבורו הידוע ביותר הוא "שדה יהושע", פירוש על התלמוד הירושלמי. כרכו הראשון נדפס בחייו, בשנת ה'תכ"ב (1662), ושאר חלקיו נדפסו לאחר פטירתו. עוד חיבר את "אזני יהושע", דרשות על התורה והספדים, ואת "עבודה תמה" על סדר תפילת מוסף ועבודת יום הכיפורים. כתב גם את סדר הגט וסדר החליצה, שנדפסו בספר "גט פשוט", ואת "משמרת המצוות", שיר על תרי"ג המצוות. תשובותיו נדפסו בספר "שער יהושע". לפי החיד"א חיבר גם ספר שו"ת בארבעה כרכים, שעלה באש בשריפה גדולה בקושטא. בכתב יד נותרו "לבוש מלכות" ו"פרק בשיר". נפטר בערך בשנת ה'תכ"ח (1668), כבן שבעים ושמונה.